ת"ט 50189-03-23

תקציר

להלן החלטת בית המשפט באשר לבקשת הנתבע למתן רשות להתגונן מפני טענות לאי פירעון חובות. על פי הפסיקה הקיימת, יש לקבל את בקשת הנאשם כל עוד קיימת אפשרות כלשהי להגנה מוצלחת, גם אם מדובר באפשרות רחוקה בלבד. בית המשפט אינו בוחן בשלב זה את טיב ההגנה או סיכויי הצלחתה. הנתבעת, המוגדרת בהסכם ההלוואה כ"לווה", טוענת כי היא למעשה ערבה ויש להעניק לה את ההגנות החוקיות המוקנות לערבים. טענתה אמנם נוקשה, אך לא ניתן לומר שאין לה סיכוי להצליח. ישנן מספר טענות שהעלתה הנתבעת שלא ניתן לשלול בשלב זה, לרבות הימנעותו הנטענת של התובעת ממשלוח הודעות בזמן אמת, והארכת מועד הפירעון ללא הסכמת הנתבעת. טענות אלה מקימות הגנה אפשרית. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים להתגונן, אך מתנה את הרשות בכך שהנאשם יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 75,000 ₪ עד ליום 14.4.2024. סכום זה נקבע בהתחשב בחוב הנטען ובצורך לאפשר להגנה מבלי לפגוע ביכולתו של הנתבע לממש אותה. בפסק הדין אין צו לעניין ההוצאות, ותזכורת מעקב פנימית נקבעה ליום 19.4.2024.