ע"ע 1135/01

תקציר

עובד עבד אצל מעסיק מסוף שנת 1967 ועד ליום 12.5.98, אז טען העובד כי פוטר ללא הודעה מוקדמת מפאת גילו ומבלי ששולמו לו זכויות שונות. המעסיק, לעומת זאת, טוען שהעובד התפטר מרצון. התיק הגיע לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים שפסק לטובת המעסיק. העובד ערער על החלטה זו, וטען כי בית הדין היה צריך לפסוק לטובתו בעניין פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה והוצאות נסיעה. בית הדין לעבודה קבע כי מאחר שהעובד טען שפוטר ולא התפטר, הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים – למרות שמלאו לו 70 שנים, דבר שבדרך כלל היה מזכה אותו בפיצויים לפי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. בית הדין מצא את גרסת המעסיק לאירועים – לפיה העובד התפטר – אמינה יותר. משכך, גם העובד לא היה זכאי לדמי הודעה מוקדמת. עם זאת, בית הדין פסק באופן חלקי לטובת העובד בעניין דמי הבראה, פדיון חופשה והוצאות נסיעה. העובד טען כי עליו לקבל תשלום מלא של זכאויות אלה, בעוד המעסיק טען כי כבר שילם חלק מהן. בית הדין הורה למעסיק לשלם לעובד סך של 41,000 ₪ לכיסוי הוצאות אלה, המחושבות נכון להיום. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ואם לא ישולם במועד, יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.