ע"פ 5271/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע. המערערים הורשעו בכך שלא קיימו צו שיפוטי להריסת מבנים שנבנו ללא היתר על חלקת אדמה שבבעלותם. הצו ניתן בפסק דין קודם, ולמערערים ניתן ארך מועד עד ספטמבר 2004 להריסת המבנים. עם זאת, בדיקות שנערכו בספטמבר 2004 העלו כי המבנים עדיין עומדים על תלם, והמערערים המשיכו להפעיל גן אירועים במקום. המערערים הודו באשמה, אך הערעור מערער על ההרשעה ועל גזר הדין. ערכאת הערעור דוחה את הטענה כי היה מקום להפסיק את ההליכים משום שהמבנים נהרסו בסופו של דבר על ידי ועדת התכנון המקומית שנתיים לאחר הגשת כתב האישום. בית המשפט מאשר את ההרשעה אך מוצא טעם בטענת המערערים בדבר גובה הקנס, שהיה גבוה משמעותית מרמת הענישה המקובלת. העבירה התנהלה ממועד מתן הצו השיפוטי ועד למועד הגשת כתב האישום, ובית המשפט קובע כי כתב האישום מהווה "מעשה מכונן" המגדיר את היקף העבירה. לפיכך, הקנס המרבי שניתן להטיל מחושב על פי התקופה ממועד הצו ועד למועד הגשת כתב האישום, העומד על 74,100 ₪. הערעור מתקבל, והקנס על המערער מס' 1 מופחת ל-70,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר. יתר רכיבי גזר הדין נותרו בעינם, והערעור על גזר דינו של המערער מס' 2 נדחה.