ע"פ 34102-04-11

תקציר

השופט בחן ביסודיות את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה והחליט לדחות את הערעור. ראשית, הטענה כי לא ניתן להשיב על האשמה נדחית, שכן קיימות די ראיות לכאורה כדי להרשיע את הנאשם. בית המשפט מכיר בכך שהסתמך בעניין זה על ראיות פסולות, אך אין בכך כדי לפסול את ההחלטה, מה גם שהיו ראיות אחרות התומכות בהרשעה. לגופו של עניין, הוכח כי מבנים בלתי חוקיים נבנו ללא היתר של חברת יפה נוף. בית המשפט אף מצא ראיות מספיקות כדי להסיק כי המערערת אחראית למבנים אלה. בעוד ששגה בית משפט קמא בהסתמכו על פסק דין בהליך אזרחי כראיה, בחר השופט במקרה זה לראות בדברי המערער במסגרת אותם הליכים הודאות זרות. בנוסף, סיכומיו של המערער עצמו, לרבות הסכם חתום, מאשרים את בעלותו במקרקעין עליהם נבנו המבנים הבלתי חוקיים. השופט סבור כי די בכך, יחד עם ראיות נסיבתיות נוספות, כדי להוכיח את אחריותו של המערער לבנייה הבלתי חוקית. טענת המערער כי הקרקע נמצאת בבעלות בנו ואדם נוסף לא התקבלה, שכן היא נעדרת אמינות ולא נתמכה די הצורך בראיות. ככלל, נחה דעתו של השופט כי המערער הוא אכן הבעלים של הקרקע ואחראי למבנים הבלתי חוקיים. לפיכך, הערעור נדחה, וההרשעה עומדת בעינה.