ע"א 595/78

תקציר

בתביעה לפיצויי נזקי גוף, הסכימו הצדדים שלא לערער על חוות הדעת של רופאיהם כדי לזרז את הדיון. עם זאת, ביקשו המשיבים לחקור בחקירה נגדית את רופאו של המערער, אך המערער סירב. בית המשפט המחוזי התעלם מחוות דעתו של רופא המערערת והעריך את הנזקים על סמך חוות דעתו של הרופא של המשיב. על כך הוגש ערעור. בית המשפט העליון קבע כי ההסכם על בדיקות רופא נתון לפיקוח בית המשפט וצד רשאי לחזור בו באישורו. מאחר שבית המשפט לא התיר למשיבים לחקור חקירה נגדית, המערערת לא הייתה חייבת להציג את הרופא שלה. בית המשפט שגה בכך שהתעלם מחוות הדעת. בגין הפסד השתכרות עתידי נפסקו למערערת 300,000 ₪, שהופחתו ב-30% בגין אשם תורם, וכתוצאה מכך נגרמו לה 210,000 ₪. שיעור היוון הפסד השתכרות נקבע על 3%, והעניק למערערת תוספת של 21,716 ₪. בגין הוצאות ההובלה נפסקו למערערת 105,000 ₪ במקום 52,500 ₪, בהתחשב בחוות הדעת הרפואית שהועלמה. פיצויי הכאב והסבל הוגדלו ל-84,000 ₪ לאחר ניכוי של 30%. בסך הכל נפסקו למערערת 200,216 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן שילמו המשיבים במשותף 2,000 ₪ בגין הוצאות בערכאה הראשונה, 2,500 ₪ בגין הוצאות ערעור וסך של 22,022 ₪ בתוספת ריבית.