המ"ש 17395-01-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד המשפט. החלטה זו התקבלה על בסיס שני שיקולים עיקריים. ראשית, המבקש לא סיפק הצדקה משכנעת לשיהוי בהגשת הבקשה למשפט. הדו"ח ניתן למבקש ביום 25.9.2021, והבקשה למשפט חוזר הוגשה רק כשנה וחצי לאחר מכן, ביום 31.1.2023. התייחסויותיו המעורפלות של המבקש לנסיבות אישיות וחוסר הבנה של תוכן הדו"ח לא הספיקו כדי להסביר שיהוי משמעותי זה. שנית, בית המשפט לא השתכנע כי ייגרם למבקש עיוות דין ללא משפט חוזר. טענות המבקש והתצהיר התומך נעדרו ראיות מבוססות ולא הוכיחו חשש לעוול. גם השלב הפרוצדורלי, בהיותה בקשה למשפט חוזר, לא תמך בטענות המבקש בדבר כשלים ראייתיים. זאת ועוד, חששו של המבקש מפני ההשפעה על רישיון הנהיגה שלו לא נחשב כעילה תקפה לעיוות דין בהקשר זה. בית המשפט הדגיש את הצורך בסופיות ההליכים המשפטיים ואת חשיבות העמידה בלוחות זמנים פרוצדורליים. משכך, בהיעדר הצדקות משכנעות, גבר האינטרס הציבורי בשמירה על טוהר המידות של מועדים אלה. החלטה זו התקבלה מתוך אינטרס לשמור על יעילותה וסדרה, של מערכת המשפט.