ע"פ 50270-11-16

תקציר

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה ערעור על פסק דין פלילי שהרשיע את המערער בתקיפת בתו הקטינה ובנו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, שהתבססו על התרשמותם הישירה של העדים, לרבות המתלוננת וחוקר הילדים, ועל ראיות נוספות שתמכו באופן עקבי בגרסתה של המתלוננת לאירועים. טענות המערער על מהימנות העדים ועל משקלן של הראיות לא היו משכנעות ולא הצדיקו התערבות בערעור. באשר לגזר הדין, ציין בית המשפט את חומרתן של עבירות אלימות במשפחה ואת עברו הפלילי העשיר של המערער, לרבות הרשעות קודמות בעבירות אלימות. בית המשפט קבע כי עונשו של בית משפט קמא, שכלל מאסר בפועל, מצוי בטווח המתאים ואינו מצדיק התערבות. המערער לא הודה באשמה, לא הביע חרטה ולא נקט בהליכים טיפוליים כלשהם, ולא התאפשרה הארכת המאסר המותנה נוכח תקופת המאסר שהוטלה. זאת ועוד, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות לא היווה סיבה מספקת להקל בעונש, במיוחד בהתחשב באחריותו של המערער לשיהוי. השופטת סעב דבור, סגנית הנשיא אסתר הלמן והשופטת יפעת שטרית דחו פה אחד את הערעור ועיכבו את ביצוע עונש המאסר עד ליום 15.10.2017, כדי לאפשר למערער זמן להסדיר את ענייניו.