רבני 1325589/01

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תיק גירושין והסדרי הממון בין בני הזוג, בפרט בנוגע לחלוקת מניות בשתי חברות, קרי חברה א' וחברה ב'. בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה חברה א' הוקמה בכספים שאינם שייכים למערערת, ומשכך, נדחתה תביעת המערערת למניה גבוהה יותר. זאת ועוד, בית המשפט דחה גם את בקשת המערערים להעביר את מניותיהם בחברה א' בעין, בשל מערכת היחסים הלקויה בין בני הזוג והפגיעה הפוטנציאלית בחברה. השופטים הסכימו עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה יש להעביר את המניות באופן כספי, אך לא לפי מלוא שוויין. במקום זאת, יש לנכות את שווי מס רווחי ההון שישולם אם המניות יימכרו. החלטה זו התקבלה בהתחשב בנסיבות המקרה, פער הזמנים שחלף מאז פרידת בני הזוג והשלכות המס האפשריות של מכירה תיאורטית. בית המשפט הדגיש כי למערערת הייתה שליטה בלעדית במניות בתקופה זו, ולמערערת לא הייתה כל השפעה בהנהלת החברה. בנוסף, פסק הדין קבע כי יש לבקש חוות דעת אקטוארית לקביעת סכום המס המדויק שישולם, ושווי זה, המקביל למחצית חלקה של המערערת, יהיה הסכום שחבה המערערת למערערת במסגרת ההסדר הממוני. ההחלטה נועדה להשיג איזון משאבים הוגן תוך התחשבות בהשלכות המעשיות ובמסים הפוטנציאליים הכרוכים בהעברה או מכירה של המניות. שני הצדדים שקלו את טענותיהם, אך בסופו של דבר נדחו בקשות המערערת להערכת שווי גבוהה יותר של חברה ב' ולהעברה בעין של מניות חברה א'.