בש"א 525/05

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הבקשות לסעד זמני המפורטות בבקשה. לאחר בחינת טענות הצדדים, החליט בית המשפט כי הבקשה לצו מניעה זמני אינה תקפה בשל טעויות פרוצדורליות. המבקש לא הגיש תביעה בתוך שבעה ימים כנדרש בתקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, וצו המניעה שניתן ביום 2 בפברואר פקע מאז. כמו כן, בית המשפט לא שוכנע כי המבקש עמד בתנאים הנדרשים למתן צו עיקול זמני או צו כינוס נכסים. המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שאי מתן צווים אלה יעכב את ביצוע פסק הדין, ואף לא הוכיח כל סיכון להברחת נכסים על ידי המשיבים. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענות המשיבים וראיותיהם הוכיחו די הצורך כי הסעד המבוקש יגרום יותר נזק מאשר תועלת, במיוחד בהתחשב בהשפעה על צדדים שלישיים. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו אינה משקפת לגופה של התביעה העיקרית עצמה, שטרם הוגשה, ונוגעת אך ורק לסעדים הזמניים המבוקשים. המבקש חויב לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם, בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתנים צווים נפרדים לביצוע תשלומים לשני צדדים שלישיים: צד ג' 3 ו-10 יקבלו כל אחד 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כפיצוי על מעורבותם. ההחלטות שהתקבלו היום, 16 בפברואר, חלות על כל הצדדים המעורבים, ובקשת המבקש לסעד זמני נדחית במלואה.