ת"א 21798-12-09

תקציר

השופטת מקבלת את טענת המשיב כי השאלה מתי יש להסדיר את סכום המס הסופי על פי ההסכם המכללא והסכם השיפוי צריכה להתברר בהליך העיקרי. לפיכך, שאלת ההתיישנות צריכה להיות מוכרעת לאחר שהצדדים פירשו את מערכת הראיות הרלוונטית במסגרת בירור התביעה לגופה. השופטת מקבלת גם את בקשות המבקשים לדחות את התביעות על הסף בשל היעדר יריבות והיעדר עילת תביעה. המבקשים לא היו צד להסכמים, שעמדו בבסיס התביעה, והתשובה לא הצליחה לבסס עילה להרמת מסך ההתאגדות. השופטת הדגישה כי כתב התביעה צריך לבסס את העילות העובדתיות והמשפטיות ליריבות מלכתחילה, וטענות המשיב נגד כור ועו"ד הלר לא עמדו בדרישה זו. המשיב לא הציג בכתב התביעה עובדות כלשהן שיש בהן כדי לבסס עילת תביעה כנגד המבקשים. יתר על כן, השופטת הדגישה כי התגובה לבקשה לדחיית התביעה על הסף אינה המקום להעלות טענות אלה לראשונה. לבסוף הורה השופט לתובע לשאת בהוצאות שני המבקשים, שכללו סכום של 1,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.