בש"פ 10201/01

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס למקרה בו הואשם המערער בשתי עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. האישום הראשון מתייחס לאירוע שהתרחש ביום 24.11.01 בו גרם המערער להתנגשות חזיתית וסירב למסור דגימת דם. המערער הואשם גם בנהיגה ללא רישיון וביטוח תקפים. האישום השני, מיום 11.12.01, עסק בתאונת דרכים נוספת בה נהג המערער תחת השפעה וסירב להיבדק לשכרות. זאת, בתקופה שבה רישיונו של המערער נפסל מנהלית. בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי מצאו שניהם ראיות לכאורה לאשמתו של המערער והורו על מעצרו עד תום ההליכים, תוך שהם מציינים אותו כמסוכן לציבור. ההגנה ביקשה מבג"ץ לשקול חלופות מעצר, אך המדינה התנגדה לכך. בית המשפט העליון הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי התעלמותו העקבית של המערער מהחוק והעבירות החוזרות ונשנות מהוות סכנה ברורה לציבור. חוסר השליטה העצמית שלו והזלזול בביטחונם של אחרים הצביעו על אדם המהווה סיכון משמעותי לחברה, וחלופת מעצר לא תגן די הצורך על הציבור. לפיכך קבע בית המשפט העליון כי יש להותיר את המערער במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, והערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה.