ב"ש 4424/05

תקציר

הערעור מערער על צו מעצר שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, אשר החליט להאריך את מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים בתיק הקשור לסמים נגדו. החלטת הערכאה הנמוכה התבססה על חזקת המסוכנות הנובעת מהעבירות המיוחסות למערער ועל היעדר עילה לשחרורו בתנאים חלופיים. כתב האישום מייחס למערער שני סעיפים של סחר בכדורי אקסטזי MDMA וסעיף אחד של ניסיון למכור מריחואנה לסוכן משטרתי סמוי. הראיות כוללות את דברי הסוכן המפלילות את המערער, תמלילי שיחות מוקלטות בין המערער לסוכן ודוחות מעקב. המערער מכחיש את הטענות ומערער על אמינותו של הסוכן, תוך הדגשת עברו הפלילי ומניעיו לעדות. טענות המערער נדונו על ידי בית המשפט, אשר בחן את הראיות על פי אמת המידה המשפטית לקביעה האם קיימות "ראיות לכאורה להוכחת אשמה". בית המשפט הגיע למסקנה כי הראיות, לרבות דברי הסוכן והראיות התומכות, מהוות ראיה לכאורה לאשמתו של המערער. עוצמתה של ראיה זו, יחד עם חזקת המסוכנות הסטטוטורית הכרוכה בעבירות סמים, מצדיקה את מעצרו של המערער מבלי לשקול חלופות. בית המשפט לא מצא סתירות או חולשות בחומר הראיות שיש בהן כדי להצדיק את שחרורו של המערער. זאת ועוד, ניסיונותיו של המערער לעורר ספקות בדבר מעורבותו יידונו במהלך המשפט העיקרי, שם סטנדרט ההוכחה הוא מעבר לכל ספק סביר. בהיעדר נסיבות חריגות, דחה בית המשפט את הערעור ואישר את צו המעצר של הערכאה הנמוכה יותר.