ת"מ 30896-12-13

תקציר

בית המשפט החליט שלא לפסוק לתובע הייצוגי כל גמול בגין צרותיו, אלא יפסוק לו שכר טרחת עורך דין מופחת בסך 10,000 שקל לצד החזר הוצאות חוות דעתו המומחית. זאת, משום שהתובע לא מילא את חובותיו האזרחיות בכך שלא שילם את הארנונה, ובכך יצר ניגוד עניינים בייצוג האינטרסים של הנישומים האחרים. החריג מוצדק, שכן התובע לא פרע את חובו לעירייה. בנוסף, המקרים הדומים הרבים שנידונו בבית המשפט לפני זה, שהסתיימו בפסקי דין שאישרו את הודעות הפיטורים של הרשויות המקומיות, מצביעים על כך שהטרחה והסיכון שנטלו על עצמם התובע ובאי כוחו היו מזעריים. חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית ויתרונותיה גוברת גם על ידיו הטמאות של התובע, שכן התנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם ייצוג הייצוגית. לבסוף, האינטרס הציבורי הוא שלא לתגמל יחידים הנמצאים בחובות לקופה הציבורית שממנה ישולם תגמול כלשהו. עם זאת, העירייה תישא בעלות חוות דעת המומחה מטעם התובעת, בהינתן שהדבר היה נחוץ לטענות העירייה. פסק דין זה יעודכן בפנקס התובענות הייצוגיות על ידי בא כוח התובע.