ת"א 4014-03-15

תקציר

המועצה התובעת והתושב הנתבע התקשרו בהסכם פרוצדורלי שהוכתב ברשומת בית המשפט, לפיו המועצה תבנה קיר תמך התומך בחלקת הנתבעת, בעקבות טענת הנתבעת. ההסכם כלל סעיף הקובע פיצוי כספי של 1,000 שקל לכל יום איחור, שישולם על ידי המועצה. ההסכם לא נחתם על ידי גזבר המועצה או רואה החשבון המלווה, כנדרש בחוק. המועצה לא עמדה בהתחייבותה במועד, והנתבעת פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית הפיצוי היומי, שהגיע בסופו של דבר ל-550,000 ₪. המועצה טענה אז כי ההסכם הבלתי חתום אינו חוקי, וביקשה להשיב את כל הכספים ששולמו לנתבע. בית המשפט קבע כי ההסכם הפרוצדורלי, ככל שהוא נוגע לפיצוי כספי, הוא אכן חוזה בלתי חוקי, שכן הוא לא נחתם על ידי כל הגורמים הנדרשים. חוזה בלתי חוקי בטל, אך במקרה הנוכחי מצא בית המשפט לנכון להפריד את חלקו הבלתי חוקי של ההסכם – הנוגע לפיצוי הכספי – מיתר ההסכם. בית המשפט הוסיף וקבע, כי אי חוקיות החוזה אינה מצדיקה השבה מלאה של הסכומים ששולמו על פיו, והורה לנתבעת להשיב למועצה 200,000 ₪, כמחצית מהסכום שנגבה מהמועצה, תוך התחשבות ברשלנות המועצה בביצוע התחייבותה במשך זמן רב ללא הצדקה, התנהלות הנאשם, והאינטרס הציבורי. בית המשפט גם הורה לנתבעת לשלם למועצה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, ופסק כי תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך גביית הפיצוי היומי ייסגר.