ע"פ 2972/97

תקציר

כתב אישום הוגש נגד נכה צה"ל ובעל סוכנות ביטוח בירושלים, המייחס לו זיוף שיקים וגניבת סכומי כסף ניכרים ממשרד האוצר יחד עם מדונה ציקשווילי, עובדת המשרד. מדונה הודתה באשמה והמערער טען כי לא היה מודע לכך שהכסף שהופקד בחשבונו הושג שלא כדין, וסבר כי הוא שייך למדונה. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בסיוע למדונה בביצוע זיוף וגניבה, וגזר עליו מאסר על תנאי וקנס. המערער ערער, בטענה שהראיות לא הוכיחו את ידיעתו על מקור הכספים שלא כדין. שופט בית המשפט העליון מצא את גרסתו של המערער לאירועים בלתי סבירה ובלתי אמינה, וציין את נכונותו לקבל סכומים גדולים ממדונה ואת הימנעותו מלחקור כראוי את מקור הכספים. בנוסף, ציפייתו של המערער לקבל אחוזים מהפיקדונות ומסירת פרטים אישיים של ספק פיקטיבי הצביעו על מעורבות ישירה בעבירה. בית המשפט קבע כי הסברו של המערער אינו מבסס ספק סביר ואישר את ההרשעה. השופט דחה גם את הבקשה לביטול ההרשעה בשל ההשלכות החמורות על רישיון סוכנות הביטוח של המערער, ולא קבע נסיבות חריגות. השופט י' קדמי הציע לדחות הן את הערעור על ההרשעה והן את הערעור על גזר הדין, החלטה המוסכמת על השופטים י' זמיר וד' ביניש.