ע"פ 566/21

תקציר

פסק הדין עוסק בעילות הפסילה של שופט לפי סעיף 77א לחוק, תוך התמקדות במצבים בהם קיים "חשש ממשי למשוא פנים" בשל אינטרסים כלכליים או אישיים. חקיקה זו, ובמיוחד תיקון 38, אוסרים על שופטים לדון בתיקים שבהם יש להם או לקרוביהם אינטרסים משמעותיים העלולים להשפיע על משוא הפנים שלהם. השאלה המרכזית בערעור זה היא האם איומים על שופט או על בני משפחתו יכולים להצדיק פסילה. תקדימים היסטוריים מצביעים על כך שאיומים אינם פוסלים שופט באופן אוטומטי, אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים המבוסס על בחינה מעמיקה של הנסיבות. פסק הדין מדגיש כי מתן אפשרות לאיומים להקל על פסילה עלול לערער את מערכת המשפט, שכן הוא עלול לאפשר לבעלי דין לתמרן הליכים משפטיים על ידי יצירת ניגודי עניינים לכאורה. העיקרון חל גם על איומים על קרובי משפחתו של שופט, ומחזק את הקביעה כי אין להשתמש בטענות פסילה ככלי אסטרטגי. עיקרון זה נחשב חיוני לשמירה על אמון הציבור ברשות השופטת, ומדגיש כי על השופטים למלא את תפקידם ללא משוא פנים וללא מורא. הערעור שלפנינו נדחה מאחר שאין נסיבות חריגות המצדיקות פסילה, והדגיש כי החלטות שיפוטיות צריכות להתקבל באופן אובייקטיבי ללא משוא פנים רגשי או עובדתי. חרף חקירות מתנהלות בנוגע לאיומיו של המערער, הדגיש בית המשפט כי למעשים אלה אין מקום בחברה חוקית. פסק הדין מאשר אפוא את דחיית הערעור, ומחזק את מחויבותה של הרשות השופטת לשפיטה הוגנת.