סע"ש 63872-12-15

תקציר

התובעת, מלווה של נכה המועסק על ידי הנתבעת, תבעה מהנתבעת 124,502 ₪ גמול שעות נוספות. התובע טען כי יש להחיל על העסקתו את חוק שעות עבודה ומנוחה, המזכה אותו בסכום זה. מנגד, הנתבעת טענה כי החוק אינו חל על משרתה של התובעת, וגם אם כן, התובעת כבר קיבלה שכר לפי הסדר שכר גבוה יותר. בית המשפט קבע, כי בנסיבות הספציפיות של מקרה זה, חוק שעות עבודה ומנוחה אכן חל משום שמשמרותיו של התובע היו בנות שמונה שעות והוא לא שהה עם הנכה בו טיפל. עם זאת, תביעת התובע לגמול שעות נוספות בגין משמרות ארוכות משמונה שעות נדחתה משום שהמשמרות הארוכות יותר נבחרו מטעמים כלכליים ובשל קנוניה של התובע עם זכאותו וחבריו המלווים. התובעת הייתה זכאית גם לגמול שעות נוספות בגין עבודה מעל 43 שעות שבועיות ובגין עבודה בשעה השמינית בלילה, שהסתכמו ב-9,564 ש"ח ו-3,262.97 ש"ח בהתאמה. כן פסק השופט לטובת התובע בעניין תביעותיו בגין הפרשי הצמדה, ריבית על הפרשי שכר, הפרשות מעסיק חסרות לקופת גמל של התובעת והפרשות חסרות לפיצויי מעסיקים, והורה לנתבעת לשלם 11,134.61 ₪, 2,793.40 ₪ ו-1,892 ₪ ולבצע חישוב מקיף עם סיום העסקתו של התובע. כל יתר התביעות שהוגשו על ידי התובעת, לרבות לתשלום דמי חגים והשבת סכומים שנוכו שלא כדין, נדחו. בתוך כך, נדחו גם טענותיה הנגדיות של הנתבעת לקיזוזים. בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם לתובע תוך 30 יום. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.