עע"מ 5176/22

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לסעד זמני בערעור על החלטה מנהלית הנוגעת לתקנות התכנון והבנייה. בית המשפט מציין כי הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את נושא ההליך. כדי לסטות מכלל זה, על המבקש להראות כי סיכוייו לערער גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במקרה זה, השופט מוכן להניח כי המבקש עמד בדרישה הראשונה בדבר סיכויי ההצלחה בערעור, נוכח טענותיהם בדבר חוסר סמכות. עם זאת, שיקולי מאזן הנוחות שוקלים נגדם. השופט מסביר כי שלב הפקדת תכנית להתנגדויות הוא חלק סטנדרטי מהליך התכנון ואינו גורם כשלעצמו נזק בלתי הפיך. אין די בטענות המבקש לפיצויים כדי להצדיק את הקפאת הליכי התכנון, דבר שיגרום לעיכובים ויפגע באינטרס הציבורי. משכך, הבקשה לסעד זמני נדחית, והמבקש נדרש לשאת בהוצאות המועצה הארצית וההולנטה, בסך 3,500 ₪.