ת"א 1773/05

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש תובע שניהל חנות למכירת דגים, לרבות אמנון. התובע תבע שני נתבעים, אגודה שיתופית חקלאית המשווקת דגים ומשווק דגים עצמאי, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונה שאירעה במהלך משלוח דגים לחנותו. התובע טען כי בעת פריקת משלוח הדגים, דג אמנון נפל מהמשאית ודקר אותו בכף ידו הימנית וגרם לו לחבלות. התובע טען כי הנתבעים אחראים לפציעתו, וטען כי הדגים אינם בריאים ומזוהמים, וכי הנתבעים לא הזהירו אותו מפני הסכנות הטמונות בטיפול באמנון. עם זאת, השופט לא מצא ראיות התומכות בטענה כי הדגים הורעלו או זוהמו. עוד קבעה השופטת כי התובע היה מודע היטב לסיכונים הכרוכים במכירת אמנון ואף נקט אמצעי בטיחות, כגון לבישת כפפות והצגת שלטי אזהרה, דבר המעיד על כך שהכיר את הסכנות ונקט צעדים להגנה על לקוחותיו. בנוסף, קבע השופט כי נטל ההוכחה מוטל על התובע, ולא עלה בידו להוכיח רשלנות מצד הנתבעים. תחת זאת, השופט מצא כי התאונה נגרמה אך ורק באשמתו של התובע עצמו ובשיטת העבודה הרשלנית, שכללה החזקת הארגז בעת פריקת הדגים, ובחירתו בכפפות לקויות שהגנו רק מפני דקירה מלמטה. כתוצאה מכך, דחתה השופטת את תביעת התובע לפיצויים, בחרה בהיסוס שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, והעניקה פטור מתשלום יתרת שכר הטרחה.