ע"א 912/09

תקציר

ניתוח משפטי של הערעור על החלטת הפסילה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מבוא סוגיית הליבה בתיק זה נסובה סביב ערעורו של המערער על סירובו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים לפסול את אב בית המשפט לענייני משפחה, השופט ש' אלבז, מלדון בהליכים הנוגעים לסכסוך המשמורת של המערער ובעניינים נלווים, לרבות סוגיות לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים, התשנ"א-1991). ניסיונות הפסילה המרובים של המערער והטענות למשוא פנים מחייבים בחינה של עקרונות משפטיים בסיסיים סביב היעדר משוא פנים שיפוטי, סטנדרטים של פסילה והוגנות פרוצדורלית בהקשרים של דיני משפחה. עקרונות משפטיים וניתוח I. פסילה שיפוטית וחוסר משוא פנים - דוקטרינת היעדר משוא פנים שיפוטי היא מרכזית להבטחת משפטים הוגנים. היא כוללת הן חוסר משוא פנים סובייקטיבי (הניטרליות הממשית של השופט) והן חוסר משוא פנים אובייקטיבי (מראית עין של הטיה). - הסטנדרט לפסילה מחייב שופט להתפטר אם קיים חשש סביר למשוא פנים או ניגוד עניינים שעלול לפגוע בשיקול דעת חסר פניות. - הפסיקה כגון ע"א 3484/01 אמיר באן נ' איריס באן קובעת כי אי נוחות סובייקטיבית לבדה אינה מספיקה לפסילה אלא אם כן מלווה בראיות אובייקטיביות למשוא פנים או לניגוד עניינים. II. בקשות פסילה חוזרות ונשנות וטקטיקות עיכוב - ההיסטוריה של המערערת בהגשת בקשות פסילה מרובות (בעיקר ע"א 10721/06 ו-1363/08) מצביעה על דפוס של שימוש פרוצדורלי שמטרתו פוטנציאלית לעכב הליכים. - בית המשפט קמא הכיר בצדק בכך שבקשות חוזרות ונשנות כאלה, במיוחד כאשר הן נחשבות חסרות בסיס, משמשות להארכת ההתדיינות במקום לשרת צדק. - העיקרון לפיו אין להשתמש בהליכים משפטיים ככלי לעיכוב הליכי משפט עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת, ומחזק את שיקול דעתם של בתי המשפט לדחות בקשות פסילה חסרות דעת או מתמהמהות. III. הגינות הליכית ושיקול דעתו של בית המשפט - לבתי המשפט יש סמכות טבועה לנהל הליכים ביעילות כדי למנוע ניצול לרעה של הליכים. זה כולל הערכת הלגיטימיות של בקשות פסילה ואיזון בין זכותו של בעל הדין למשפט הוגן לבין יושרה פרוצדורלית. - החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לפסול את השופט אלבז, יחד עם הקביעה כי חששותיו של המערער הם סובייקטיביים ואינם מבוססים בראיות אובייקטיביות, עולה בקנה אחד עם אמות המידה המשפטיות המחייבות ביסוס לפסילה. IV. טענות בדבר הטיה והשפעה על קבלת החלטות - טענות המערער בדבר "מערכת יחסים עכורה" וכתב האישום בגין איום והעלבת שופט, ניסיונות לבסס משוא פנים, נשקלו ובסופו של דבר לא נמצאו מספיקים כדי להצדיק פסילה. - המשפט המשפטי קובע כי טענות בדבר הטיה חייבות להיות נתמכות על ידי עובדות אובייקטיביות, ולא רק השערות או תפיסות סובייקטיביות. V. חידושים משפטיים והנמקה - למרות שעקרונות הליבה בהקשר זה מבוססים היטב, המקרה מאשר מחדש את גישת הרשות השופטת לאיזון בין זכויות המתדיינים ליעילות הפרוצדורלית. - ההחלטה מדגישה כי חששות סובייקטיביים אינם גוברים על חזקת היעדר משוא פנים שיפוטי אם אינם נתמכים בעובדות, ומחזקים את יושרה של הרשות השופטת. - ההתייחסות המפורשת של בית המשפט לפסיקה קודמת (כגון ע"א 10721/06 וע"א 3484/01) מדגימה את היישום העקבי של אמות מידה משפטיות, ומחזקת את יציבותם של עקרונות פרוצדורליים בדיני משפחה. מסקנה החלטת הערעור מדגישה עקרונות משפטיים מרכזיים: - חזקת היעדר משוא פנים שיפוטי נותרה איתנה בהיעדר ראיות אובייקטיביות להיפך. - בקשות פסילה חוזרות ונשנות, במיוחד כאשר אין להן עילה מהותית, פוגעות ביעילות הפרוצדורלית ודינות דחייה. - טענות להטיה חייבות להיות מוכחות על ידי עובדות קונקרטיות, לא תפיסות סובייקטיביות. - לבתי המשפט יש שיקול דעת לדחות בקשות פסילה כדי לשמור על טוהר השיפוט ולמנוע ניצול לרעה של הפרוצדורה. ככלל, פסק הדין משקף הקפדה על סטנדרטים משפטיים קבועים, ומדגיש כי על הרשות השופטת לשמור על עצמאות, היעדר משוא פנים והוגנות פרוצדורלית, תוך שמירה מפני שימוש לרעה בבקשות פסילה כטקטיקות עיכוב. דחיית הערעור עולה בקנה אחד עם עקרונות אלה, ומבטיחה יציבות, הגינות ויעילות בהליכים בתחום דיני המשפחה.