סע"ש 51669-04-17

תקציר

התובע, ששימש כמנהל מחלקת משאבי אנוש בעיריית צפת, הורשע בעבירות משמעת ונידון לשנתיים פסילה מכל תפקיד ניהולי בעירייה. בעקבות פסק הדין המשמעתי, הורה משרד הפנים לעירייה לבטל את חוזה הניהול של התובע ולשלם לו שכר בהתאם לתפקיד בו הוא ממלא בפועל. העירייה העבירה את התובע לתפקיד עם תקן שנפתח במיוחד עבורו, אליו הועבר עם דרגתו כמנהל אגף טרם המעבר לחוזה מנהלים. התובע תבע את העירייה ואת משרד הפנים, בטענה כי הם הפרו את זכויותיו בכך שלא אפשרו לו לקיים את חוזה המנהלים ואת שכרו, ובכך שלא סיפקו לו רכב פרטי והוצאות דלק, וכל זאת מבלי לקיים שימוע. בית הדין קבע כי חוזה המנהלים בוטל כדין משום שהתובע מנוע מלבצעו בשל פסק הדין המשמעתי. בית המשפט מצא כי החלטות העירייה בנוגע לשכרו של התובע, וביטול רכבו הפרטי והוצאות הדלק, היו סבירות ומידתיות, ועל כן אישר אותן. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים הפרו את זכותו של התובע לשימוע בטרם קיבלו החלטות העלולות לגרום לו נזק ממשי. עם זאת, מאחר שטענות התובע נשמעו בסופו של דבר בהליך הנוכחי, ומרבית החלטות הנתבעים נמצאו סבירות, בית המשפט לא ביטל את החלטות הנתבעים על בסיס הפגיעה בזכות השימוע. בית המשפט הורה לעירייה לבחון את האפשרות להחזיר את התובע לתפקידו הקודם כמנהל אגף משאבי אנוש, בהתאם להנחיות בנושא ניוד עובדים ברשויות המקומיות שפרסם משרד הפנים. בית המשפט אף הורה לכל אחד מהנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪, בשל הפגיעה בזכות השימוע שלו.