בג"צ 7879/20
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה מבקשת לבטל את החלטת פרקליטות מחוז דרום שלא להעמיד לדין את המשיב, שהודה בשימוש בענישה גופנית כלפי ילדיו לאחר שהתגרש מהעותרת. בית המשפט לענייני משפחה נתן תחילה צו הגנה לטובת העותר, אך בהמשך ביטל אותו לאחר שהמשיב הסכים לבקש הדרכת הורים ולהימנע מכל ענישה גופנית נוספת. במקביל להליכים בבית המשפט לענייני משפחה, הגישה המבקשת תלונה במשטרה שגם היא נדחתה, והחלטה זו אושרה בערעור על ידי מנכ"ל פרקליטות המחוז. העותרת טענה כי יש די בהודאת המשיב כדי להעמידו לדין, אך בית המשפט דחה את עתירתה. הם קבעו כי אמנם ענישה גופנית אינה מקובלת, אך ישנן נסיבות חריגות שבהן יש לכבד את שיקול הדעת של התביעה שלא לנהל תיק. במקרה זה, קשיים ראייתיים, דרכים חלופיות לפתרון ושביעות הרצון מההליכים בבית המשפט לענייני משפחה הצדיקו את ההחלטה. זאת ועוד, בקשתה של העותרת לקבל חומרי חקירה נדחתה מאחר שלא מיצתה את כל הדרכים להשגתם. משכך, העתירה נדחתה, כלומר ההחלטה שלא להעמיד לדין את המשיב תעמוד.
חקיקה מקושרת
בג"צ 7879/20 פלוני נ. מדינת ישראל, עליון (17.11.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.