ע"פ 5865/14

תקציר

השופט מזוז דחה את הערעור על גזר הדין ועל העונש שנגזר על המערער שהורשע בהתעללות מינית חוזרת ונשנית בשכנו הקטינה. בית המשפט לא מצא כל פגם בממצאיו ובמסקנותיו של בית משפט קמא, במיוחד בכל הנוגע למהימנות המתלונן ועדי התביעה. אין די בטענות המערער כנגד האמון שניתן בעדותה של המתלוננת כדי להצדיק התערבות בהכרעת הדין, במיוחד נוכח יתרונו של בית משפט קמא בהערכת מהימנותו. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר סתירות בעדות המתלוננת, מציאת אי דיוקים וגילוי מאוחר של האירועים. ניתוחו המפורט של בית משפט קמא בסוגיות אלה היה יסודי ובלתי ניתן לערעור. כמו כן, בית המשפט מצא תימוכין לעדותה של המתלוננת בעדויות אחותה ועדים נוספים. גם הגנתו העיקרית של המערער, בדבר אוזלת ידו הנטענת בתקופת ההתעללות, לא צלחה, שכן בית המשפט העדיף את עדותו של רופא המשפחה של המערער על פני גרסתו הבלתי אמינה. בית המשפט שקל ודחה כל אחת מטענות המערער, ומצא אותן בלתי משכנעות. הוא הגיע למסקנה כי בית משפט קמא בחן ביסודיות כל טענה וקושי, וממצאיו היו ברורים וחד משמעיים. נוכח היעדר כל טעות משפטית, השופט מזוז לא ראה עילה להתערב בהכרעת הדין. בהתייחסו לערעור על גזר הדין הדגישה השופטת מזוז את חומרת מעשיו של המערער ואת הצורך בהרתעה בעבירות מין בקטינים. בית משפט קמא שקל כראוי את הנסיבות המקלות, לרבות גילו של המערער, היעדר עבר פלילי ובעיות בריאותיות, והטיל עליו עונש שאינו חמור יתר על המידה. גם סכום הפיצוי שנגבה מהמערערת היה סביר ותאם את הנזקים שנגרמו למתלונן. בכך אושרו הן הכרעת הדין והן גזר הדין, בהסכמת השופט ג'ובראן והשופט שוהם.