ת"א 3852-03-09

תקציר

תושבי דיר אל-אסד, התובעים, תבעו פסק דין הצהרתי, בו טענו כי הם הבעלים הרשומים של 1/3 מגרש מסוים באדמות הכפר, שנרכש מנתבעים 1 ו-2. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, למעט הנתבע 3, שטען כי מדובר בתרמית. השאלה המרכזית הייתה האם המכירה בוצעה כפי שנטען על ידי התובעים. בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות למכירה. הראיה היחידה שהוצגה הייתה תצהירו של תובע 2, בעוד עדים פוטנציאליים אחרים, לרבות תובע 1, לא נקראו להעיד. יתר על כן, המסמך המתיימר להיות הסכם המכר לא היה משכנע. הוא לא היה מתוארך והכיל חתימות של אלמונים שלא נקראו כעדים. התובעים גם לא הביאו ראיות לתשלום שנטען כי בוצע במזומן ובהמחאה. בנוסף, התובעים לא דיווחו על העסקה לרשויות המס, לא רשמו הערת אזהרה, ולא הוצג ייפוי כוח כמובטח בהסכם. החזקתם של התובעים במקרקעין לא העידה על בעלות, ורישומי הרישום הציגו את הנתבעים כבעלים. בסיכומו של דבר, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, והתביעה נדחתה, תוך פסיקת הוצאות לנתבע 3.