ת"פ 44434-03-22

תקציר

הנאשם הורשע בפגיעה בכבודו של המתלונן, בביטחונו האישי, בפרטיותו ובשלוות נפשו, וכן בחדירה למרחב האישי ולאוטונומיה שלו. בית המשפט תיאר את חומרת העבירות, בעיקר במרחב הציבורי, וציטט את דברי בית המשפט העליון על תופעת האלימות הגואה והשפעתה המזיקה על תחושת הביטחון של אנשים. השופטת שקלה את נסיבות העבירות, שהוגדרו כחמורה ואובססיביות, לרבות פגיעה בכבודה ובפרטיותה של המתלוננת בכך שצילמה אותן בסתר במהלך קיום יחסי מין ולאחר מכן מחקה את הסרטון, וכן פרצה לטלפון שלהן ומעקב אחר תנועותיהן. האישום השני עסק בתקיפה אלימה של המתלוננת, תוך הפגנת אופי מתוכנן ואובססיבי. השופט ציין את הנסיבות סביב העבירה השנייה, הכוללת מעקב ותקיפה פיזית ללא התגרות. עם זאת, בשל הוראות החוק, נסיבות אלה לא נלקחו בחשבון בקביעת העונש. השופטת התייחסה גם לזכותו של הנאשם לפרטיות ולאוטונומיה שהיא מעניקה לפרט, והדגישה את זיקתה לכבוד ולחירות. בקביעת העונש התחשב השופט בפסיקה המקובלת ובנסיבות הנאשם ובעבירות שבוצעו. למרות שמצא נסיבות מקלות, כגון הודאת הנאשם, חרטה והיעדר עבר פלילי, השופט חשש מסכנת הישנות המקרה בשל דפוסי האלימות והאובססיביות של הנאשם. הימנעותו של הנאשם מהשלמת הליך טיפולי והערכת שירות המבחן את התנהגותו תרמו לסיכון זה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שבעה חודשי עבודות שירות, שבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר בפועל ופיצוי של 2500 ₪ כל אחד למתלוננים. גזר הדין נומק בכך שהוא מצוי בטווח הענישה הראוי, משמש גורם מרתיע ומשקף את חומרת העבירות. השופט הדגיש כי אי השלמת מאמצי השיקום של הנאשם הכבידה עליו והצדיקה את העונש. זכות הערעור ניתנה תוך 45 יום.