עב"ל 37044-03-11

תקציר

מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות תביעה לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה שבה ביצע המערער עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע כי טענת המערער כי הכספים שקיבל מהוריו היו הלוואה אינה משכנעת, וכי התשלומים השוטפים מהווים הכנסה השוללת את זכאותו לקצבאות. המערער טען כי מדובר בהלוואה לכיסוי הוצאות עבודות שירות, אך בית המשפט מצא כי לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. השופטים הסכימו עם החלטת בית הדין המחוזי, וציינו כי הימנעותו של המערער מלהציג ראיות מסוימות פעלה נגדו. הם הדגישו כי מטרתו של חוק הבטחת הכנסה היא לתמוך במי שאינם יכולים לספק את צרכיהם הבסיסיים, וכי תשלומים סדירים ומשמעותיים מעידים על שינוי במצב הכלכלי. נסיבותיו של מקרה זה היו שונות מפסקי דין קודמים בהם ניתן סיוע חד פעמי או חריג. השופטים דחו גם את ניסיונו של המערער להביא ראיות חדשות בנוגע לסכום גבוה שהועבר להוריו, שכן הוא הועבר שנים לאחר התקופה הרלוונטית ולא הוכיח כי תשלומים קודמים היו הלוואות. בסיכומו של דבר, הגיעו השופטים למסקנה כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, וכי הסיוע הכלכלי הרגיל שקיבל עולה כדי הכנסה הפוסלת אותו מקבלת גמלת הבטחת הכנסה. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את החלטת בית הדין האזורי.