ת"א 81124-01-19

תקציר

הנתבעת שכרה מהתובעת בית מרקחת לצורך הפעלת העסק שלה. החוזה הראשוני נקבע ל-24 חודשים, עם אופציות להארכה בתנאים מסוימים. הצדדים הסכימו על מספר הארכות, האחרונה שבהן עד יולי 2015. הנתבעת המשיכה להפעיל את בית המרקחת מעבר למועד זה ללא הסכם חדש. התובעת דרשה תשלום דמי שכירות בהתאם לחוזה המקורי, אך הנתבעת טענה כי תנאי החוזה הישנים אינם חלים עוד וסירבה לשלם. בינתיים, הנתבעת טענה שיש לה הפסדים וביקשה הפחתה בשכר הדירה, אך התובעת דחתה. עוד טענה הנתבעת כי התובעת הציגה מצג לפיה היא תפרסם מכרז חדש להשכרת בית מרקחת ותפעל ב"דמי שכירות ריאליים", דבר שלא יצא לפועל. התובע תבע את חוב דמי השכירות ותשלומים אחרים המגיעים לו על פי הסכם משלוח. בית המשפט פסק לטובת התובעת בכל הסעיפים. בית המשפט קבע כי חוזה השכירות המקורי המשיך לחייב את הצדדים, לרבות סכום דמי השכירות, גם לאחר תום תקופת השכירות הפורמאלית. הנתבעת לא הצליחה להוכיח הסכמה נוגדת כלשהי, או כי התובעת הציגה מצג כלשהו בנוגע למכרז חדש. יתר על כן, הנתבעת לא שילמה דמי שכירות כלשהם במהלך התקופה שבמחלוקת ולא הוכיחה תשלומי יתר כלשהם המצדיקים טענת קיזוז. הנתבעת גם הייתה חייבת לתובעת כספים על פי הסכם המשלוח בגין מכירת תרופות, מחסור במלאי וניפוק תרופות שגוי, בהתאם לתנאי ההסכם. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 326,909 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום.