תמ"ש 11043-03-22

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב סיטואציה משפחתית מורכבת של זוג נשוי, ילדיהם וצו הורות שיפוטי. האישה עתרה לבית המשפט למתן צו שיפוטי, במטרה לבסס את מעמדה המשפטי כבת זוגו של הגבר ואת זכויותיה כהורה לילדיהם. השיקולים המרכזיים המנחים מקרה זה נשענו על שני תנאים עיקריים; ראשית, מתן תוקף לקשר הזוגי ביניהם, ושנית, הרצון ההדדי של שני הצדדים להביא ילדים משותפים. האיש, לעומת זאת, חלק על טענות אלה, וטען כי מערכת היחסים ביניהם אפלטונית ולא מחייבת. הוא גם הכחיש כל כוונה משותפת להרות, והציג את האישה כעוזרת בלבד במסעו להפוך להורה. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות והעדויות, הגיע למסקנה כי שני תנאי הסף לצו אכן התקיימו. מכריעות להחלטה זו היו התבטאויותיו הקודמות של האיש עצמו בהליך קשור, שסתרו את טענותיו הנוכחיות. בית המשפט מצא את גרסתה של האישה אמינה יותר, במיוחד בהתחשב בהתנהלותו של הגבר ובניסיונו לעוות את האמת. השופט פסק לטובת האישה, מתוך הכרה במצבה המשפחתי ובזכויותיה ההוריות, והזמין תסקיר משלים מהשירות לשלום הילד לצורך החלת צו הורות חוקי, תוך מתן עדיפות לטובת הילדים. כמו כן, נוכח חוסר תום הלב של הגבר וההליכים הממושכים, הוא חויב בשכר טרחת עורך הדין של האישה, בסך 30,000 ₪. ההחלטה, תוך השמטת פרטים מזהים, הותרה לפרסום.