רת"ק 20340-06-13

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למחלוקת על אחריותה של סוכנות נסיעות במקרה בו לקוח רכש כרטיסי טיסה אך לא הועלה לטיסה חזרה. סוכנות הנסיעות טענה כי היא אינה אחראית לנושא, ומיצבה את עצמה כמתווכת בלבד. עם זאת, בית המשפט פסק נגד סוכנות הנסיעות והדגיש כי תפקידה של הסוכנות חורג מעבר לתיווך וכי יש לה אחריות כלפי לקוחותיה מעבר להזמנה הראשונית ולתשלום. בית המשפט מצא כי הסוכנות לא הבטיחה במידה מספקת את אספקת כרטיס הטיסה ללקוח, במיוחד לאור הנסיבות הדחופות. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי סוכנות הנסיעות אחראית במקרה זה, בהתחשב בכל התרחשות ההתקשרות עם הסוכנות ובחוסר ידיעתו של הלקוח על חברת התעופה. כמו כן, דחתה השופטת את טענותיה המקדמיות של סוכנות הנסיעות בדבר היעדר סמכות מקומית והתיישנות, וקבעה כי הסוכנות לא תמכה די הצורך בטענות אלה וכי אופי התביעה – רשלנות ואי מסירת מידע – חורג מתחומו של חוק התובלה האווירית, הקובע תקופת התיישנות קצרה יותר. בסופו של דבר, פסק השופט לטובת המשיב, דחה את בקשת סוכנות הנסיעות וחיזק את פסק דינו של בית משפט קמא. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, והביטחונות של סוכנות הנסיעות היו אמורים להיות מוחזרים.