ת"ק 18511-07-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: בקשה לייצוג על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות – ת"ק 18511-07-25 (פתח תקווה) צ'פרק שיריזלי ואח' נ' Booking.com B.V ואח'.** **1. העיקר המשפטי: כלל הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות והחריגים לו** פסק הדין עוסק בבקשה של חברה זרה, Booking.com B.V (להלן: "המבקשת"), המבקשת להיות מיוצגת על ידי עורך דין ישראלי בדיון המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. ליבת הסוגיה המשפטית נעוצה ב**סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984**, הקובע כי ייצוג על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות יהיה **רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו**. **העקרון המשפטי המנחה** הוא שתכלית בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך **פשוט, מהיר, יעיל ולא יקר**, נגיש ל"אדם מן השורה" ללא צורך בידע משפטי מוקדם, ובכך להסיר חסמים בפני פנייה לבית המשפט, במיוחד בסכומים שאינם גבוהים. ייצוג על ידי עורך דין עלול לייקר את ההליך ולהפוך אותו לפחות נגיש. **החריג לכלל** הוא מתן היתר ייצוג "מטעמים מיוחדים", אשר הוכרו בפסיקה כמקרים בהם: * הנציגות היחידה של בעל הדין בישראל היא משרד עורכי דין. * אי-מתן ההיתר לייצוג עלול להוביל לעלויות שאינן מידתיות להליך. * רצון ויכולת הצד הבלתי מיוצג לשכור ייצוג. * גובה התביעה ומורכבותה המשפטית. **2. סוגיה מהותית: קיומה של נציגות לחברה זרה בישראל** התשתית המשפטית לדיון בבקשה מתבססת על קיומה או היעדרה של "נציגות" או "עניין" לחברה הזרה בישראל. בית המשפט מתייחס לפסיקה ענפה בנושא, ובראשה: * **רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' הייט:** אמרת אגב משמעותית שקובעת כי **חברת אם זרה המחזיקה בחברה בת ישראלית הפועלת ומקדמת את ענייניה של חברת האם בישראל, תיחשב כבעלת נציג בישראל בקשר לענייניה בישראל**. ההחזקה בחברה ישראלית נחשבת כ"עניין" של החברה הזרה בישראל. * **ת"א 1354-07-20 מילס נ' חוגג (האמור ברע"א 3774/22):** חיזק את הרעיון שהחזקת חברה ישראלית היושבת בישראל תיחשב כ"עניין" של החברה הזרה. * **רע"א 3170/22 Booking.com B.V נ' פלוני:** קובע כי Booking.com ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (להלן: "בוקינג ישראל") היא חברה ישראלית בבעלותה המלאה של המבקשת. * **ברת"ק 8797-12-22 Booking.Com B.V נ' כספי:** אישר כי גם אם אין מדובר ביחסי חברת אם וחברת בת פורמליים, אם החברה הישראלית (בוקינג ישראל) מקדמת את ענייניה של החברה הזרה (המבקשת) בישראל, הדבר יכול להצביע על קיומו של קשר הדוק ועלול להצביע על נציגות. **3. המקרה הנדון: אי-הוכחת היעדר נציגות ונטל ההוכחה** במקרה דנן, המבקשת טענה באופן כללי כי אין לה נציגות בישראל. אולם, בית המשפט קבע כי המבקשת **לא הניחה טיעון עובדתי סדור** בנוגע למערכת היחסים בינה לבין "בוקינג ישראל", ולא הפנתה לאסמכתאות לטיב הקשר. **החידוש המשפטי כאן** הוא בהטלת **נטל הוכחה משמעותי** על המבקשת. לאור הפסיקה בנוגע לחברות אם זרות המחזיקות בחברות בנות ישראליות, בית המשפט קבע כי יש לייחס משקל מכריע למסקנות לפיהן הדבר מצביע על קיום עניין או נציגות בישראל. לפיכך, **הנטל עובר אל המבקשת להוכיח שאין המדובר בנציגות ישראלית שלה**. משלא נשאה בנטל זה, בכך שלא הציגה טיעון עובדתי מפורט ונתמך באסמכתאות, נדחתה בקשתה. **4. שיקולים נוספים בהחלטה** * **עלויות תרגום וטיסה:** טענות המבקשת בנוגע לעלויות תרגום או הטסת נציג, נדחו בשל חוסר תימוכין באסמכתאות או תצהיר. * **אזהרת מסע:** התייחסות לאזהרת מסע לישראל נדחתה, בין היתר, משלא הוכחה כאסמכתא רשמית של משרד החוץ במדינת המבקשת, ותוקפה או רלוונטיותה הוטלו בספק. * **היעדר מידתיות:** בעוד שמידתיות עלויות הטיסה עשויה להוות טעם מיוחד, במקרה זה, קיומה של נציגות (גם אם מרומזת) גוברת על שיקול זה. * **גישה שיפוטית אקטיבית:** טענת המבקשת כי ייצוג על ידי עורך דין יסייע בקידום ההליך וכי הגישה השיפוטית האקטיבית בבית המשפט לתביעות קטנות תמנע פגיעה בזכויות המשיבים, לא שינתה את התוצאה, מכיוון שהבסיס לבקשה – הצורך בייצוג בשל היעדר נציגות – לא הוכח. **5. סיכום** פסק הדין מדגיש את הכלל המגביל ייצוג עורכי דין בבית המשפט לתביעות קטנות, אך מצד שני, מחזק את התפיסה כי חברות זרות הפועלות בישראל, גם באופן עקיף באמצעות חברות בנות, עשויות להיחשב כבעלות "עניין" או "נציגות" בישראל. הנטל להוכיח אחרת, ובפרט את היעדרם של קשרים עסקיים משמעותיים עם גופים מקומיים, מוטל על החברה הזרה, וכאשר נטל זה אינו מורם כראוי, בקשות לייצוג באמצעות עורך דין עלולות להידחות. ההחלטה משרתת את תכלית בית המשפט לתביעות קטנות לשמירה על הליך פשוט ונגיש.