רע"פ 6864/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו בתיק פלילי של מעשה מגונה בקטין. המערער, שהורשע בשתי עבירות כאלה, ביקש לערער הן על גזר הדין והן על חומרת העונש. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את הערעור, והביא את המערערת לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. הבקשה שבפני בית המשפט פירטה טענות שונות בנוגע לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט הפרוצדורלי, ובפרט בנוגע לדחיית טענות האליבי של המערער ואי זימון ילדיו לעדות. עם זאת, בית המשפט מצא כי שאלות אלה לא העלו סוגיות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר למקרה הפרטני ואינן מצדיקות דיון נוסף בערכאת הערעור. בית המשפט ציין גם את רתיעתן הכללית של ערכאות הערעור מלהתערב בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות של בית משפט קמא, וקבע כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות כזו. לגופו של אישום ראשון, מצא בית המשפט אינדיקציות רבות לאמינות דבריה של המתלוננת, ודחה סתירות קלות כחסרות משמעות. גם באשר לאישום השני, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהרשעה, שכן טענת האליבי אינה קשורה למועד ביצוע העבירה וזיהויו של המערער היה חד משמעי. בית המשפט אישר גם את העונש שהטיל בית משפט השלום והדגיש כי הוא מידתי לחומרת העבירות ותואם את מדיניות הענישה. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור, הן לגבי הכרעת הדין והן לגבי גזר הדין, נדחתה.