ע"א 2742/90

תקציר

בית המשפט העליון אישר את דחייתו של בית המשפט המחוזי תביעה שהגישה אלמנה, המערערת, נגד עזבונו ויורשיו של בעלה השני המנוח, המשיבים, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא הבעלים של מחצית מנכסי בעלה המנוח בהתבסס על הכלל של חזקת איזון המשאבים. בית המשפט העליון קבע כי לא יתערב במסקנותיו העובדתיות ובקביעות המהימנות של בית המשפט המחוזי, אשר עוגנו בראיות. יתר על כן, בית המשפט נימק את הגבלת חקירתו הנגדית של עד על ידי בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת תפקידו של השופט בניהול הליך הדיון. באשר לאי הגשת כתב הגנה על ידי חלק מהמשיבים, קבע בית המשפט העליון כי פסק הדין ההצהרתי לטובת המשיבים, הקובע את היעדר זכויותיו של המערער ברכושו של המנוח, מונע את הצורך בפסק דין נגדם ללא שימוע. בית המשפט פירש גם את הכוונה שעמדה מאחורי שני הסכמים שנחתמו על ידי המערערת וילדיה, וקבע כי הם מוותרים על כל תביעה לרכושה של המנוחה מעבר למה שהוריש להם. נפסק כי טענתה של המערערת המבוססת על חזקת איזון המשאבים נעדרת שחר, במיוחד בהינתן היותה בנישואין שניים, כאשר לכל אחד מבני הזוג ילדים מנישואין קודמים, ולפיכך נדרש רף הוכחה גבוה יותר. פסק הדין דחה את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות המשיבים.