עת"מ 63849-01-26
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נידונה עתירה שהוגשה על ידי חברת "א.ג.מ. דן בע"מ" (להלן: "העותרת" או "המבקשת") נגד משרד התחבורה – יחידת התביעות הארצית (להלן: "המשיב" או "משרד התחבורה"). העתירה עסקה בהחלטת המשיב לדחות בקשה לרישום 32 טרקטורונים חדשים, שמועד ייצורם יוני 2022, ואשר נותרו במחסני העותרת מאז אוגוסט 2022. בקשת הרישום הוגשה רק באוגוסט 2025, כשנה לאחר חלוף המועד האחרון לרישומם על פי תקנות התעבורה (24 חודשים ממועד הייצור, כלומר יוני 2024). **רקע עובדתי:** 1. העותרת הינה יבואנית רכבים מורשית. ביום 29.8.2022 ייבאה לישראל 32 טרקטורונים חדשים שיוצרו ביוני 2022. 23 מתוכם לא שוחררו מפיקוח המכס ואוחסנו במחסני המכס. 2. המועד האחרון לרישום טרקטורונים אלו היה אמור לחול ביוני 2024. 3. במרץ 2025, פנתה העותרת למשרד התחבורה בבקשה לסיים רישום של טרקטורון אחד, לגביו החל הליך רישום אך לא הושלם מסיבות טכניות. בקשה זו נענתה בחיוב, אך הובהר כי האחריות להשלמת הרישום מוטלת על המבקשת. 4. רק ביום 5.8.2025, כשנה לאחר חלוף המועד האחרון לרישום, פנתה העותרת בבקשה לפתרון עבור 23 הטרקטורונים שלא נרשמו, תוך ציון נסיבות חריגות של מלחמת "חרבות ברזל" והתגייסותה של העותרת למאמץ המלחמתי. 5. המשיב דחה את הבקשה ביום 6.8.2025, תוך הבהרה כי לא ניתנות ארכות פרטניות לרישום רכבים לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנות. העותרת הופנתה ללשכה המשפטית. 6. לאחר פניות נוספות מהעותרת, חזר המשיב על עמדתו כי ידיה כבולות ואין לו סמכות לסטות מהתקנות, למעט הוראת שעה כללית שניתנה בעבר. 7. העתירה הוגשה לבסוף בינואר 2026, לאחר שכבר חלף המועד הקבוע בתקנות סדרי דין לעניינים מנהליים (45 יום מיום קבלת ההחלטה). בית המשפט המחוזי בירושלים, אליו הועברה העתירה, איפשר לעותרת להגיש בקשה למתן ארכה להגשת העתירה. **טענות העותרת לעניין הארכת המועד:** העותרת טענה כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות היעתרות לבקשת הארכה. היא הדגישה את פעולותיה האקטיביות למיצוי הליכים מול המשיב, את המאמצים לגיבוש הסכמה, ואת הנזק הכלכלי החמור והבלתי הפיך שייגרם לה אם הבקשה תידחה. כמו כן, העותרת הפנתה לנסיבות המלחמה והתגייסותה למאמץ הלאומי, אשר גרמו לשיבוש בפעילותה העסקית. היא גם נסמכה על רישום טרקטורון אחר במרץ 2025, כאלמנט המחזק את ציפייתה לגמישות מנהלית, וטענה כי קיימת סמכות לסטות מהוראות התקנות במקרים חריגים, אף אם מדובר בתקנה 282(א)(3) אשר הוחרגה מסמכות הפטור הכללית. **טענות המשיב לעניין הארכת המועד:** המשיב טען כי העתירה הוגשה בשיהוי מובהק ובלתי מוצדק, שכן העותרת קיבלה מענה ברור וסופי לדחיית בקשתה כבר באוגוסט 2025. לטענתו, פניות חוזרות לרשות אינן עוצרות את מרוץ הזמן, והפניות מספטמבר 2025 לא שינו את העמדה הנורמטיבית. המשיב הדגיש כי מקרה הרישום במרץ 2025 שונה מהותית, וכי הנסיבות החריגות של המלחמה טופלו באופן רוחבי באמצעות הוראות שעה, ולא מצדיקות מתן ארכה פרטנית. הוא גם טען כי העותרת נמנעה מלפרט את התכתובות החשובות, וכי הגשת העתירה נעשתה בחוסר תום לב. **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט (השופטת ענת זינגר) דחה את בקשת הארכה וקבע כי העתירה תסולק על הסף. * **סיכויי העתירה לגופה:** בית המשפט העריך כי סיכויי העתירה אינם גבוהים, נוכח הוראה מפורשת וברורה בתקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, האוסרת רישום רכב לאחר חלוף 24 חודשים ממועד ייצורו (במקרה זה, יוני 2024). למרות שתקנה 269(א) מקנה סמכות כללית למתן פטור, היא מחרגת במפורש את תקנה 282(א)(3). בית המשפט הדגיש כי החרגה זו ברורה ונחרצת, ונועדה למנוע אפשרות להארכת מועד לרישום רכב. הוא הוסיף כי בתי משפט לעניינים מנהליים דוחים כדבר שבשגרה עתירות דומות, תוך הדגשת ההפסד הכספי המשמעותי הכרוך בכך, אך מתן פטור או הארכת מועד אינם אפשריים לנוכח הוראת התקנה. בית המשפט דחה את ניסיון העותרת להבחין בין "פטור" ל"הארכת מועד", וקבע כי הארכת מועד מהווה למעשה פטור מטווח הזמנים שנקבע. * **שיהוי בהגשת העתירה:** בית המשפט קבע כי העתירה הוגשה באיחור משמעותי. החלטת המשיב לדחיית הבקשה ניתנה לכל המאוחר ב-18.8.2025. על פי תקנה 3(ב) לתקנות סדרי דין, היה על העותרת להגיש את העתירה בתוך 45 יום, דהיינו עד תחילת נובמבר 2025. העתירה הוגשה רק בינואר 2026, איחור של למעלה מחודשיים. בית המשפט הדגיש כי פניות חוזרות לרשות אינן משנות את מרוץ הזמן, ודחה את טענת העותרת כי הפניות הנוספות בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2025 יצרו מועד החלטה חדש. * **חוסר תום לב:** בית המשפט מצא כי העותרת פעלה בחוסר תום לב, בכך שהשמיטה חלק מהתכתובות עם המשיב (מאוגוסט 2025) מהעתירה שהגישה, וזאת בניסיון מלאכותי להאריך את המועדים. * **היעדר הצדקה לארכה:** בית המשפט לא מצא טעם משכנע לאיחור הניכר בהגשת העתירה. טענות בדבר נסיבות המלחמה והתגייסות העותרת לא הוכחו כראוי ולא הסבירו מדוע לא הוגשה העתירה במועד, במיוחד כאשר הושגה גמישות במסגרת הוראות שעה רוחביות. טענת ההסתמכות על רישום הטרקטורון במרץ 2025 נדחתה אף היא, שכן מדובר במקרים שונים מהותית. * **השלכות כלכליות:** בית המשפט הכיר בכך שהדחייה צפויה לגרום לעותרת נזק כלכלי כבד, אך קבע כי אין להלין אלא על עצמה, הן על אי-השלמת הרישום במועד, והן על אי-הגשת העתירה במועד. **החלטה:** לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת הארכה לסילוק העתירה על הסף. העותרת חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **פרשנות תקנה 282(א)(3) ותקנה 269(א) לתקנות התעבורה:** פסק הדין מדגיש את הפרשנות המחמירה של בית המשפט לגבי תקנה 282(א)(3) האוסרת רישום רכב לאחר חלוף 24 חודשים ממועד ייצורו. ההחרגה המפורשת של תקנה זו מסמכות הפטור הכללית המעוגנת בתקנה 269(א) נתפסת כסגירה הרמטית בפני כל אפשרות של הארכת מועד או סטייה, גם בנסיבות חריגות. * **חשיבות מועדי הגשת עתירות מנהליות:** פסק הדין מאשש את החשיבות הנודעת למועדי ההגשה של עתירות מנהליות, כפי שנקבעו בתקנות סדרי דין. השופטת מצטטת את השופט מ' חשין וקובעת כי "ימינו אלה אינם עוד כימים שבעבר", והמועדים המחייבים חייבים בכבוד. * **שיהוי ואי-תום לב:** בית המשפט הדגיש את ההשלכות של שיהוי בהגשת עתירה, ואף מצא כי במקרה זה נפלו פגמים של אי-תום לב מצד העותרת, בדמות השמטת מידע רלוונטי. * **גמישות מנהלית מול דרישות חוק:** פסק הדין מדגים את הדילמה בין הצורך בגמישות מנהלית מצד הרשות, לבין ההכרח לנהוג על פי הוראות חוק מפורשות. במקרה זה, הכלל המחייב גבר על הרצון לסייע לעותרת, נוכח החסמים המשפטיים. * **הבחנה בין מקרים:** בית המשפט הדגיש את החשיבות של הבחנה קפדנית בין מקרים דומים, תוך דחיית טענות להסתמכות על החלטות קודמות אשר נתקבלו בנסיבות שונות מהותית. * **נסיבות מלחמה:** למרות שבית המשפט הכיר בהשפעת מלחמת "חרבות ברזל", הוא קבע כי השפעה זו טופלה באופן רוחבי באמצעות הוראות שעה, ואינה מצדיקה מתן ארכה פרטנית, בפרט כאשר לא הוצגה הצדקה מספקת לאי-הגשת העתירה במועד.
חקיקה מקושרת
עת"מ 63849-01-26 א.ג.מ. דן בע"מ נ. משרד התחבורה יחידת התביעות הארצית, מנהלי (3.5.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.