בג"צ 2028/05

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי הנשיא א' ברק, עוסק בעתירה שהגישו אזרח ישראלי ותושב אזור לאיחוד משפחות, המבקשים תושבות קבע בישראל עבור בן הזוג התושב ובסופו של דבר אזרחות ישראלית. הבקשה נדחתה על ידי המשיבים בנימוק של "מניעה ביטחונית", בנימוק של סכנה אפשרית ממעורבותו של בן הזוג הזר בפעילות טרור הקשורה לבני משפחה שהורשעו בקשרים עם חמאס. למרות טענות העותרים בדבר הזכות לחיי משפחה הן על פי המשפט הישראלי והן על פי המשפט הבינלאומי, ומצבו הבריאותי של העותר הישראלי, טענו המשיבים כי לשר הפנים שיקול דעת לדחות בקשות כאלה מטעמים ביטחוניים. בית המשפט דן בתיק מכוח הוראות המעבר של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), האוסר על מתן מעמד לתושבי האזור, אם כי קיימים חריגים לבקשות לפני מועד מסוים או לבעלי היתרים. עם זאת, בית המשפט קבע כי הדחייה במקרה זה לא נבעה מהאיסור הגורף אלא בשל הערכת סיכון ביטחוני ספציפית. בית המשפט הכיר בזכויותיו של בן הזוג הישראלי, אך הדגיש כי הן עלולות להיפגע אם קיימים סיכונים ביטחוניים, בהתאם לעקרונות המאפשרים הגבלות על ביטחון המדינה. הבדיקה הביטחונית הפרטנית התמקדה בקשריו המשפחתיים של בן הזוג הזר למחבלים מוכרים ובמידע ביטחוני סודי. ההחלטה לדחות את הבקשה הוגדרה מידתית, עומדת במבחנים של קשר רציונלי ואמצעי שפגיעתו פחותה. נקבע כי דחיית הבקשה ראויה כדי למנוע איומים ביטחוניים פוטנציאליים, הגוברים על זכותו של העותר לחיי משפחה. בסופו של דבר נשמר שיקול דעתו של שר הפנים, והעתירה נדחתה, בהמלצת השופטת א' ארבל והשופט ש' ג'ובראן, תוך הד לפסק דינו של הנשיא ברק מיום 10.7.2006.