תאד"מ 60211-11-21

תקציר

עניינה של התביעה במחלוקת על עלויות תיקון הרכב בין התובעים, שבבעלותם צי רכבים, לבין הנתבעים, האחראים על ביטוח הרכבים. עיקר המחלוקת נסובה סביב בחירתם של התובעים לנקוט ב"שיטת מוסך מרכזי" לתיקון רכבם. התובעים טענו כי הם נושאים במלוא עלות תיקון רכבם באמצעות מוסך מרכזי, המספק להם שירותים בפריסה ארצית, וכי העלויות סבירות ומקובלות. מנגד, הנתבעים הטילו ספק בקשר בין התובעים לבין המוסך, וטענו כי הם קשורים וכי מדובר בחשבוניות פיקטיביות. עוד טענו כי שיטת התובעים הגדילה את העלויות שלא לצורך וכי חוות דעתו של השמאי על העלויות אינה ראיה מספקת. השופט בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהוצגו. הם הגיעו למסקנה כי הבחירה של התובעים בשיטת המוסך המרכזי הייתה לגיטימית וכי העלויות שנגרמו היו סבירות. השופטת ציינה כי התובעים שילמו למוסך את הסכום שדרשו מהנתבעים, והמחירים היו הוגנים ומקובלים. השופט דחה את טענת הנתבעים בדבר היעדר חוות דעת, וקבע כי חוות דעתו של השמאי מספיקה ואושרה כדין. זאת ועוד, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות הנתבעים בדבר מערכת יחסים פסולה בין התובעים לבין המוסך, שכן לא הוצגו ראיות התומכות בטענה זו. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת התובעים, וקיבל את טענתם כי הם נשאו בעלויות תיקון הרכב וזכאים להחזר. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים סך של 18,588 ₪ בגין דמי נזק, בצירוף הוצאות נוספות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין חיזק את העיקרון לפיו נפגע זכאי לפיצוי בגין השבת מצבו הקודם וכי המזיק אינו יכול להתחמק מחובתו לשיפויו.