בג"צ 1843/93
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה הנדון, כאשר הן הנשיא מ' שמגר והן סגן הנשיא מיישרים קו בעמדתם, העתירה נגד חבר הכנסת רפאל פנחסי נדחית בשל אופייה של החסינות הפרלמנטרית כפי שהיא מעוגנת בחוק הישראלי. חוק-יסוד: הכנסת מעניק לחברי הכנסת חסינות מהותית ופרוצדורלית כאחד, שנועדה להגן על פעולות במסגרת תפקידם. החוק מבחין בין מעשים המבוצעים "בביצוע" או "למימוש" תפקידיהם הפרלמנטריים. מגנים משפטיים אלה נועדו להבטיח כי הפעילות והביטויים הפרלמנטריים לא ייפגעו מחשש להשלכות משפטיות, ובכך לשמור על ההליך הדמוקרטי. עם זאת, החסינות אינה משתרעת ללא הבחנה על כל הפעולות; הוא מכסה מעשים אינטגרליים לתפקידים פרלמנטריים. לפיכך, עבירות כמו רישום כוזב, ניסיונות הונאה והצהרות כוזבות המיוחסות לח"כ פנחסי, שאינן תלויות בתפקידיו הפרלמנטריים הלגיטימיים, אינן מזכות בחסינות. ההחלטה מדגישה כי בעוד שהחסינות חיונית לחופש הפרלמנטרי, היא אינה יכולה לשמש הגנה על מעשים שאינם קשורים או חורגים מתפקידיו הרשמיים של האדם.
חקיקה מקושרת
בג"צ 1843/93 רפאל פנחסי, סגן שר וחבר-כנסת נ' כנסת ישראל, ועדת הכנסת, יו"ר הכנסת, ח"כ שבח וייס, היועץ המשפטי לממשלה, בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק [17.1.95], עליון (17.1.1995)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.