ע"ע 154/10

תקציר

החלטת בית הדין דחתה במידה רבה את ערעורו של העובד, למעט פגיעה בזכות השימוע. התיק נסב סביב תחולתו של סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, העוסק בפיטורים זמן קצר לפני תום שנת העבודה הראשונה כדי להימנע מפיצויי פיטורים. המערערת פוטרה זמן רב לפני תקופה זו, ולכן הסעיף נקבע כבלתי ישים. עובדתית בית הדין האזורי מצא כי הפיטורים לא היו קשורים להתחמקות מפיצויי פיטורים, למרות שחלק מההנמקות הנלוות היו פגומות. מאחר שהעסקתה של המערערת הייתה קצרה, היא לא הייתה זכאית לדמי הבראה, המוענקים בדרך כלל לאחר שנת עבודה שלמה. דרישתה לפיצויים לפי חוק הודעה מוקדמת לעובד לא נדונה מאחר שלא הועלתה בבית הדין האזורי, דבר המצביע על דחיית התביעה. עם זאת, בית הדין הכיר בתביעתה המוצדקת, וציין כי היעדר הודעה בכתב מהמעסיק מהווה הפרה בעלת השלכות פיצוי אפשריות. למרות הכרה זו, התביעה לא התקבלה. לעניין זכות השימוע הצליחה המערערת לתבוע פיצויים, שכן המעסיק לא ערך שימוע נדרש לפני פיטורים. בית המשפט פסק לה 2,000 שקלים, בשקלול העסקתה הקצרה, שכרה והעסקה מחדש לאחר מכן. ההחלטה, מיום 03/05/2011, חייבה תשלום פיצויים ללא הוצאות נוספות בערעור.