בג"צ 69/15

תקציר

העתירה הנדונה מבקשת לערער על החלטת המשיבים לסגור תיק חקירה הנוגע לעותר בעילה של חוסר ראיות מספיקות. בית המשפט מכיר בשיקול הדעת הנתון לרשויות התביעה בקביעת העילות לסגירת תיק חקירה, כמפורט בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. על פי מבחן הראיות המנהליות, הקריטריון לסגירת תיק מחמת חוסר ראיות הוא האם קיים ספק סביר לחפותו של החשוד על סמך חומר החקירה. הביקורת השיפוטית על החלטה זו מוגבלת בהיקפה, והתערבות היא נדירה, השמורה למקרים שבהם ההחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. במקרה דנן, מוצא בית המשפט כי החלטת המשיבים מנומקת היטב ומבוססת על בחינה מקיפה של חומר הראיות. ניתנה לעותר הזדמנות להציג את טענותיו, אשר נשקלו בכובד ראש על ידי המשיבים. בית המשפט מדגיש כי זכות הטיעון ניתנת למימוש בכתב, ולא נפגעה זכותו של העותר לשימוע הוגן. זאת ועוד, הראיות הקיימות, לרבות עדותו של המתלונן, ראיות פיזיות והחזקת סכין על ידי העותר, מקימות חשד ממשי למעורבותו של העותר באירוע. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות העותר בדבר משמעות תוצאות בדיקת הפוליגרף או היעדר פעולות חקירה מסוימות. באשר להשלכות סגירת התיק על שמו הטוב ופרנסתו של העותר, מציין בית המשפט כי חששותיו של העותר הם כלליים ובלתי ספציפיים, ואינם מצדיקים התערבות שיפוטית. אשר על כן, העתירה לביטול ההחלטה נדחית. ההחלטה לסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות עומדת בעינה, והעותר אינו זכאי להוצאות כלשהן.