דב"ע נג/40 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, אשר פסק לטובת עובדת שנקלטה אצל המערערת, אך נמסר לה בסמוך לפני תחילת העסקתה כי המערערת אינה מסוגלת להעסיקה עקב ארגון מחדש. בית הדין מצא כי המערערת פעלה בחוסר תום לב במהלך הליך הגיוס והורה להם לשלם לעובדת פיצוי השווה למחצית משכרה החודשי, בתוספת ריבית. המערערת ערערה על פסק דין זה וטענה כי פעלו בתום לב וכי העובדת לא גילתה את כל מקומות עבודתה הקודמים. הם גם חלקו על גובה הפיצוי שנפסק. פסק הדין מדגיש כי חוזי עבודה כפופים לאותו משא ומתן בתום לב כמו כל חוזה אחר. במקרה דנן, מצא בית הדין כי המערערת לא ניהלה משא ומתן בתום לב, שכן לא גילתה עובדות חשובות לעובד. יתר על כן, מצופה כי שני הצדדים לחוזה עבודה פוטנציאלי יחשפו את כל המידע הרלוונטי על עצמם ועל אופי העבודה. עוד קבע בית הדין כי טענת המערערת כי העובד הסתיר מקומות עבודה קודמים אינה נכונה. באשר לגובה הפיצויים, הסכימו השופטים עם היקש בית הדין האזורי ממושג ההודעה המוקדמת בדיני העבודה, וקבעו כי ניתן להעריך באופן סביר את נזקה של העובדת כשווה ערך למחצית משכרה החודשי. השופטת דחתה גם את תביעתה הנגדית של המערערת, אותה הגישו בתגובה לתביעת העובד, וקבעה כי אין לה כל בסיס. ככלל, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי לטובת העובד התקבל.