ע"א 47650-04-16

תקציר

השופט המליץ לקבל את הערעור, ובכך ביטל את החלטת בית המשפט קמא. התיק עסק במחלוקת על אחריות אזרחית לירי של שוטר במשיב, גדיר, במהלך התפרעות. הראיה המרכזית הייתה בקבוק תבערה שנמצא מתחת לחלון שממנו נראה לכאורה גדיר אוחז ומתכונן לזרוק אותו. בית משפט קמא לא נתן לראיה זו את המשקל הראוי, אך השופט חלק עליה וראה בה הכרעה סטטיסטית. השופט שקל גם ראיות נוספות שבית משפט קמא לא לקח בחשבון או פירש אותן באופן שגוי, ובהן ריח של חומר דליק על בגדיו של גדיר, והעובדה ששוטר צעק אזהרה לפני הירי. השופט מתח ביקורת על הערכת בית משפט קמא את מיקומו של היורה ביחס לחלון, לנתיב הקליע ולמיקום טיפות הדם, וציין כי פרשנויות אלה אינן מבוססות על ראיות מספיקות. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי גרסת המדינה לאירועים סבירה משמעותית מזו של גדיר, וכי גדיר לא הוכיח את טענתו כי נכנס לבית למנוחה. מבחינה משפטית קבע השופט כי פעולתו של הקצין הייתה סבירה ולא רשלנית, גם אם נפלה טעות בהערכת הסכנה. לפיכך, יסודות עוולות הרשלנות או התקיפה לא נקבעו. מאחר שגדיר לא הגיש ערעור שכנגד, השופט לא התייחס לשאלה האם הופרו הוראות הפתיחה באש. לפיכך, דין הערעור להתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא בוטל ותביעתו של גדיר נדחתה. המשיב, גדיר, היה אמור לשאת בהוצאות הערעור, בסך 15,000 ₪.