סע"ש 24392-09-14

תקציר

התובע, עובד החברה הנתבעת, התפטר ותבע פיצויי פיטורים מהנתבעת. התובעת טענה כי פוטרה באופן קונסטרוקטיבי עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתה - שעות עבודתה הופחתו ולכן גם שכרה הופחת. הנתבעת טענה כי הוצעה לתובעת עבודה חלופית בתנאים דומים אך היא סירבה. בית הדין מצא את גרסתה של התובעת לאירועים שהובילו להתפטרותה אמינה וקיבל את טענתה כי תנאי עבודתה הורעו. מאחר שהנתבעת לא הצליחה להוכיח כי הציעה לתובעת תעסוקה חלופית, קבע בית הדין כי התפטרותה של התובעת מזכה אותה בפיצויי פיטורים. עם זאת, בית הדין מצא גם כי תביעת התובעת להפרשי שכר בגין שעות עבודה אינה סבירה ומיותרת. בית המשפט הכריע גם במספר תביעות נוספות שהעלתה התובעת, לרבות הפרשות לקרן פנסיה, הפרשי שכר בגין ניכוי חופשות, פדיון חופשות, קיזוז הודעה מוקדמת ודמי הבראה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 31,906 ש"ח, 7,672 ש"ח בגין הפרשות שלא הושלמו לפנסיה, 248 ש"ח בגין דמי הבראה ו-401 ש"ח בגין פדיון חופשה, והכל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.