תא"מ 42103-12-10

תקציר

התובע, עו"ד אלכס מילמן, הגיש תביעת לשון הרע נגד הנתבע, סטודנט למשפטים שפרסם הודעה בפייסבוק, שכללה אמירות מכפישות על התובע. אין מחלוקת כי הנתבע פרסם הודעה קבוצתית, אליה השתייכו שני הצדדים, בה נכתב כי התובע הוא אנס וכי אין ספק כי ביצע אונס כל חייו. התובעת דרשה מהנתבעת להתנצל ולהסיר את הפוסט, וכך עשתה יומיים לאחר מכן. הנתבעת טענה כי האמירה מהווה הבעת דעה, וכי היא נאמרה בתום לב, בתגובה לפוסט של חבר אחר בקבוצה, אשר הנתבע סבר בטעות כי נכתב על ידי התובעת. עוד טענה הנתבעת כי הפרסום אינו מהווה לשון הרע משום שאין בו את יסוד הפרסום הנדרש לעוולת נזיקין זו, וכי בכל מקרה חלות עליה ההגנות שמקנה חוק לשון הרע. בית המשפט קבע כי הפרסום של הנתבע מהווה לשון הרע. למרות שהנתבעת פעלה בתום לב, היא לא הצליחה להוכיח את אמיתות העובדות שצוינו בפרסום, ולכן הגנת האמת נדחתה. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת כי הפרסום מוגן כהבעת דעה, שכן הוא לא נסב סביב התנהגותו או עבודתו של התובע, אלא של אדם אחר. זאת ועוד, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי עמדותיו של התובע זהות לאלו של כותב הפוסט אליו השיב הנתבע. בית המשפט מצא כי מתקיים אלמנט הפרסום, שכן הפרסום היה נגיש לכחמישים חברים בקבוצת הפייסבוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההגנות שמקנה חוק איסור לשון הרע אינן חלות על פרסום הנתבע, וקיבל את התביעה. עם זאת, בקביעת גובה הפיצוי התחשב בית המשפט בכך שהנתבעת הסירה את הפרסום יומיים לאחר עשייתו, וכי הוא לא גרם לתובע נזק ממשי במקום עבודתו או בקרב בני משפחתו ומכריו. בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 25,000 ₪, שליש מאגרת בית המשפט, שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ והוצאות עדי התביעה.