ע"א 1188/06

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך בין שני בעלי קרקעות שכנים בנצרת, ישראל, סביב בניית קיר בטון וארונות חשמל על כביש גישה המוביל לנכסיהם. המשיבים (התובעים) תבעו את המערערים (הנתבעים) בטענה כי הקיר והארונות פוגעים בגישתם לחלקתם ופוגעים בזכויותיהם. בית משפט השלום בטבריה פסק לטובת המשיבים והורה למערערים להרוס את הקיר ולפנות את הארונות, שכן הם נבנו שלא כדין ללא היתר ופלשו לכביש הגישה. שני הצדדים החזיקו בזכות חזקה ושימוש בכביש הגישה. המערערים ערערו על פסק דין זה, בטענה כי ארונות החשמל נבנו כדין על פי תקנות התכנון וכי המשיבים הזיזו את שער הכניסה שלהם שלא כדין. עוד נטען, כי בית משפט קמא טעה עובדתית והסתמך על מדידות בלתי מהימנות. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא וקבעה כי המערערים לא הביאו ראיות לטענותיהם. הודגש כי טענת המערערים בדבר העתקת שער הכניסה מהווה הרחבה בלתי מותרת של כתבי הטענות שלהם. פסק הדין התבסס גם על ביקור באתר, ונתן לבית המשפט קמא רושם בלתי אמצעי על המצב. זאת ועוד, הסתמכותם של המערערים על היתר בנייה כביכול לחומה נדחתה מאחר שלא הציגו אותה כראיה. בסופו של דבר, אישר בית המשפט לערעורים את החלטת בית משפט קמא, לרבות צו ההריסה והפיצויים למשיבים. המערערים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 15,000-20,000 ₪ בתוספת מע"מ.