בש"פ 70/90

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער, אחד מששת הנאשמים בעבירות של ניסיון רצח, קשירת קשר לביצוע רצח והחזקת נשק, עד תום ההליכים המשפטיים. עניינה של התביעה נשען במידה רבה על עדותו של עד מדינה, שותפו לשעבר של המערער ושותפיו להגנה. המערער טוען, כי עדותו של עד המדינה טעונה אישוש, דבר הלוקה בחסר בתיק זה. עם זאת, בית המשפט העליון, בהסכמתו עם בית המשפט המחוזי, קובע כי מתקיימת דרישת הראיות המאששות. בית המשפט קובע תחילה כי יש לבחון את שאלת הסיוע בשלב זה ולאחר מכן בוחן את הראיות שהוצגו. נפסק כי היקף ההגנה שהוצגה, שהוא הכחשה מוחלטת של האישומים, יחד עם עדותו המפורטת וההגיונית של עד המדינה, משמעם די בסיוע מוגבל. יתר על כן, מאחר שעדותו של עד המדינה מכסה מספר עבירות, סיוע בעבירה אחת יכול להיחשב כאישוש מספק לכל העבירות. בית המשפט מגיע למסקנה כי הראיות אכן מספקות את הסיוע הדרוש, תוך ציון מספר גורמים תומכים. אלה כוללים את הכחשתו המוחלטת של המערער את מעורבותו ואת הסתמכותו על עצת עורך דינו שלא להשיב על שאלות ספציפיות, וכן ראיות עצמאיות התומכות בגרסתו של עד המדינה לאירועים, כגון גילוי חוט דיג הקשור לרימון. בנוסף, בית המשפט מציין כי גם מבלי להתייחס לשתיקתו של המערער כגורם מסייע, קיימות ראיות נוספות המספקות יחד סיוע מספק. לבסוף, בית המשפט מסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי כי חומרת האישומים והסכנה הפוטנציאלית של המערער לחברה מצדיקים את מעצרו עד תום המשפט, ואין די באמצעים חלופיים כדי להשיג את תכלית המעצר. משכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר לאורך כל ההליך המשפטי.