ת"א 11115-10-12

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום תישאר על כנה. ההיתר התבקש על ידי המבקש, אשר טען כי החוזה המדובר נעשה בישראל, ולכן מקיים את הדרישות לפי תקנה 500(4)(א) לתקנות. עוד טענה המבקשת, כי ליבת ההסכם היא התאמת המשחקים לשוק הישראלי וכי היעדר תניית שיפוט בחוזה מצדיק את תחולת הדין הישראלי, המקיים את דרישות תקנה 500(4)(ג). המשיב טען כנגד זה, וטען כי החוזה נערך ונכתב באנגלית, השתמש בטרמינולוגיה משפטית אמריקאית ושולם בדולרים, דבר המעיד על כך שהוא נשלט על ידי הדין האמריקאי. עם זאת, בית המשפט מצא כי התמקדותו של ההסכם המקורי בשיווק והפצת המוצרים בישראל, כמו גם היעדר סעיף שיפוט, תומכים בתחולת הדין הישראלי. בית המשפט מצא גם ראיות להפרת חוזה מצד המשיב, שכן היא הודתה כי מכרה משחקים ישירות בישראל, דבר שהיה אסור על פי ההסכם המקורי. נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה פרשנותם לחילופי הדוא"ל והטיוטות, כאשר המשיב טען כי מדובר בהסכם חדש והמבקש טען כי הם היו חלק ממשא ומתן בלתי גמור. בית המשפט הגיע למסקנה כי התקשרויות אלה מעוררות שאלה כבדת משקל, ודי בה לשלב מקדמי זה, וכי נטל ההוכחה מוטל על המשיב להוכיח מדוע אין לקיים את ההליך בישראל. בית המשפט מצא כי המשיב לא עמד בנטל זה, וכי ציפיות שני הצדדים, יחד עם מרבית הקשרים הרלוונטיים, הצביעו על ישראל כסמכות השיפוט המתאימה. לפיכך, הבקשה לביטול היתר ההמצאה נדחתה, והמשיבה חויבה להגיש כתב הגנה עד ליום 15.4.13. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 17.3.13.