ת"א 58117-11-18

תקציר

התובע, שנפגע בעבודה, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי וקיבל פיצוי בגין נכות זמנית וקבועה. בית המשפט בחן את הנכות התפקודית שנגרמה לו כתוצאה מהפגיעה, ומצא אמינות לגרסתו של התובע בדבר ההשפעה על עבודתו ועל חיי היומיום שלו. השופטת העריכה את שיעור הפגיעה בכושר העבודה של התובע עקב התאונה כנמוך משיעור הנכות הרפואית והנכות התפקודית. הירידה בכושר הפרנסה של התובע הוערכה בשיעור של 5%, והפסד ההשתכרות העתידי חושב על בסיס שכרו הממוצע של התובע לפני התאונה, בהתחשב בגילו, עברו התעסוקתי והסבירות להחמרת המגבלות התפקודיות לאורך זמן. לתובע נפסקו 18,000 ₪ בגין הפסדי שכר והפסדי פנסיה בעבר, וכן 7,000 ₪ בגין כאב וסבל בעבר וסיוע לצד ג'. בגין פגיעה עתידית בכושר ההשתכרות נפסקו לתובע 197,270 ₪, שהופחתו לסכום של תגמולי המל"ל שקיבל, בסך כולל של 175,351 ₪. בנוסף, נפסקו לתובע 17,557 ₪ בגין כאב וסבל, והנתבע חויב לשלם פיצוי בסך 181,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות נלוות נוספות. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שהם יצטברו ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק.