סע"ש 35142-08-19

תקציר

התובעת, עובדת הנתבעת, טענה להפרשי שכר מינימום, הפרשים בפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, תשלום דמי פדיון חופשה שנתית, דמי חגים ואי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה. מנגד, טענה הנתבעת כי העובד קיבל שכר כדין. בית הדין פסק לטובת התובע בנוגע לטענת הפרשי שכר המינימום, שכן הנתבע לא הצליח להפריך את טענת התובע בנוגע לשעות עבודתו. לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 15,963 ש"ח הפרשי שכר מינימום, וכן 1,329 ש"ח הפרשי פיצויי פיטורים, 957 ש"ח הפרשות לקרן פנסיה ו-638 ש"ח הפרשי דמי חופשה שנתית. באשר לתביעת התובע לדמי הבראה, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם 2,826 ₪ לאחר שמצא כי התובע לא קיבל את מלוא הסכום כדין. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית ל-2,840 ש"ח בגין פדיון חופשה שנתית בשנת 2017 ול-3,089 ש"ח בגין דמי חגים, לאחר שמצא כי טענות הנתבעת בסעיפים אלה אינן נתמכות בראיות. כמו כן חויב הנאשם לשלם הפרשות לפנסיה בסך 355 ₪ עבור רכיבי חופשה וחופשה. בנוסף, בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה ופסק כי הנתבעת תישא בהוצאות המשפט של התובע בסך 4,000 ₪. מנגד, דחה בית המשפט את טענות התובעת לשיפרי לחג, הודעה מוקדמת והפרשה לקרן לעידוד הבנייה, וכן את טענת הנתבעת בדבר התפטרותו הנטענת של התובעת ללא הודעה מוקדמת. בסיכומו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.