ת"א 44858-12-13

תקציר

התיק נסוב סביב הבעלות על חלקות מסוימות בכפר סבא, שהיו במקור בבעלות משפחת התובעים, והועברו לעיריית כפר סבא בשנת 1948. התובעים טענו כי הקרקע הועברה לעירייה ללא פיצוי וביקשו סעד הצהרתי, בטענה לזכויות בקרקע לפי סעיפים 195 ו-196 לחוק התכנון והבניה. סעיפים אלה מקנים לבעלים המקורי של הקרקע זכויות אם הקרקע נלקחה בהעברה כפויה. אלא שהעירייה התעקשה כי הקרקע נרכשה באמצעות הסכם מכר מרצון. הראיה העיקרית הייתה לשכת רישום המקרקעין, שרשמה את ההעברה כ"מכירה ללא תמורה". השופט, לאחר שבחן מסמכים עכשוויים שסיפקה העירייה, מצא כי הקרקע הועברה במסגרת עסקת מכר מרצון. השופטת קיבלה את טענת העירייה כי הביטוי "מכירה ללא תמורה" בשטר המכר אינו מעיד בהכרח על העברה כפויה, אלא משקף את השלב הסופי של הליך שהחל בהסכמה וולונטרית בין הצדדים. לפיכך, קבע השופט כי הוראות חוק התכנון והבנייה הנוגעות להעברה כפויה אינן חלות במקרה זה. התובעים חויבו לשלם 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כפיצוי על הוצאות העירייה באיתור המסמכים הרלוונטיים.