ת"א 1850/04

תקציר

עניינה של התביעה בסכסוך על ערבות תמידית חתומה על ידי מר אריה קופילר ז"ל, המבטיחה את כל חובות החברה לבנק התובע. הנתבעת מס' 2, היורשת של מר קופילר, טענה כי התביעה נגד החברה התיישנה, וכי יש לסלקה מהערבות בשל מחיקת החברה מכתבי הטענות, מות הערב ומחילה לכאורה של הבנק על חוב החברה. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. בית המשפט קבע כי התביעה נגד החברה אינה מיושנת, שכן האשראי האחרון שניתן לחברה היה בתוך תקופת ההתיישנות. מחיקת החברה מכתבי הטענות נבעה מטעמים כלכליים ולא היוותה מחילת חובות. יתר על כן, בית המשפט פירש את הערבות כהתחייבות משותפת ומספר התחייבויות, כלומר פיטוריו של ערב אחד אינם פוטרים את השני. באשר לערב המנוח, קבע בית המשפט כי הערבות עברה לעיזבונו ולא בוטלה עקב מותו. הבנק גם הציב תנאים לשחרור מר קופילר מערבותו, שלא התקיימו. לפיכך, יורשו נשאר אחראי. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר היעדר הגבלה לכאורה בערבות, ריביות גבוהות והפרת חובות גילוי על ידי הבנק. טענות הנתבעת בדבר העברת כספים ומימוש בטוחות לא נכללו בבקשת רשות ההגנה ונדחו. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו. משכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובעת והורה לנתבעת לשלם את הסכום שהחברה חייבת לבנק, בריבית המחושבת מיום פטירתו של מר קורפילר.