רע"א 50123-09-24

תקציר

**ניתוח משפטי של עקרונות וחידושים בפסיקה בפסק דינו של השופט יחיאל כשר (03 במרץ 2025)** החלטה זו, המתייחסת לשתי בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בפני השופט יחיאל כשר, מספקת תובנה מועילה לגבי העקרונות המשפטיים המסדירים את הביקורת בערעור והערכה ראייתית בהליך האזרחי הישראלי. להלן, הרציונל המשפטי וההיבטים החדשניים מנותחים אך ורק על סמך התוכן המסופק. --- **עקרונות משפטיים מרכזיים שנדונו** **1. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" – חומרות וחריגים** - ההחלטה מדגישה כי רשות ערעור לבית המשפט העליון ("הגלגול השלישי") ניתנת בנסיבות מוגבלות ביותר. הכלל הקבוע הוא שהרשאה כזו תינתן רק כאשר: - העניין מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית מהותית, החורגת מהאינטרסים האישיים של הצדדים. - קיים חשש אמיתי ששלילת החופשה תביא לעיוות דין חמור. - עיקרון זה מצוטט בקפידה עם הפניות לתקדימים אחרונים, כולל *LCA 5164/24 Anonymous v. משרד הביטחון* ורע"א 1971/23 אליהו נ' Por*, המשקף את הרציפות השיפוטית ואת הסף הגבוה להתערבות בשלב זה. - הבקשות שנותחו נמצאו לא עומדות בקריטריונים אלה, שכן מהותן נסובה סביב סוגיות עובדתיות אינדיבידואליות ולא סביב שאלות משפטיות רחבות יותר או שיקולי צדק משכנעים. **2. בחינת ערעור של ממצאים עובדתיים - כבוד ומגבלות** - הניתוח של השופט כשר מדגיש כי סקירת הערעור אינה משתרעת על התדיינות מחודשת או הערכה מחדש של קביעות עובדתיות והמשקל הראייתי שניתן על ידי בית המשפט קמא, אלא אם כן זוהתה טעות משפטית משמעותית. - הטיעונים של בני הזוג ויינשטיין המכוונים להערכת הראיות של בית משפט השלום נחשבו לא מספיקים להתערבות ערעור מכיוון שהם נופלים ישירות בתוך המטריצה העובדתית הספציפית לבעלי הדין. **3. שיקול דעת באשר למשקל ההודאות ועדויות השמועה** - הבהרה משפטית נוקבת נעשית לגבי הודאות של בעלי דין מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך התייחסות ל*ע"א 7003/99 מרינה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ* ומלגות מתקדמות (יניב ואקי, דיני ראיות). - העיקרון מנוסח כי הודאות כאלה אינן עולות לכדי הודאה "פורמלית" הפוטרת את הצד שכנגד מנטל הראיות, אלא הן חלק ממאגר הראיות שמשקלן נקבע על פי שיקול דעתו של בית המשפט. - סמכותו של בית משפט קמא לפסול ראיות כאמור מאושרת עוד על ידי ציטוט *ע"א 6557/20 הערוץ החדש 10 בע"מ נ. שר התרבות והספורט* ו-*ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן*. **4. טיפול בעדויות שמיעה של עדים שנפטרו** - בית המשפט אישר מחדש כי עדות של עד שנפטר, שלא נבדקה בחקירה נגדית, אינה קבילה בדרך כלל כעדות שמיעה אלא אם כן חל חריג מפורש. - ההפניה ל-*ע"א 8493/06 עיזבון ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ* מדגיש את כלל הבסיס ומחזק את העובדה שבני הזוג וינשטיין לא הצליחו לטעון לחריג כלשהו, ובכך מונעים את הסתמכותם על עדות זו. **5. סקירת ביניים של צווים לא סופיים** - באשר לטענותיו של מר פריאנטו בנוגע לטיפול בהודעת צד ג', ציטט בית המשפט את הסמכות (רע"א 63959-12-24 ענב-עופר...* ורע"א 8351/19 י. מאנה בנייה בע"מ נ' ש.א. מאגר ברזל בע"מ*) לעמדה כי התערבות הערעור אינה ראויה כאשר החלטת בית המשפט קמא היא ביניים ודיון נוסף תלוי ועומד. כל הטענות המהותיות נשמרות במפורש לאותו דיון עתידי. **6. ערעור על צווי הוצאות** - ההלכה המושרשת היטב נגד התערבות ערעור בפסיקת הוצאות מודגשת שוב, אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות, נדירות במיוחד בשלב רשות הערעור (ראו *ע"א 5899/24 א.י.מ. סלים הובלות בע"מ נ' מכון אמבר לערבוב בע"מ*). - הרציונל הוא לשמור על יעילות וסופיות פרוצדורלית, ולמזער אתגרים נלווים להחלטות שיפוטיות נלוות. --- **חידושים משפטיים והתפתחויות דוקטרינליות** - **ייעול הליכי לפי תקנה 148א**: החידוש הוא בשימוש הפעיל של בית המשפט בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, המסמיכה דחיית בקשות רשות ערעור ללא צורך בתגובה רשמית בכתב של הצד שכנגד. כלי פרוצדורלי זה משפר את הכלכלה השיפוטית ומגביל הסלמה יריבה מיותרת, ומסמן מעבר לסילוק תמציתי יותר של בקשות לא ראויות. - **הבהרת עקרונות המשקל הראייתי**: יחסי הגומלין בין הודאות מחוץ לבית המשפט לבין מעמדן הראייתי מובהרים כאן עוד יותר. על ידי הבחנה בין הודאה "פורמלית" (בעלת תוקף ראייתי אוטומטי) לבין אמירות רגילות מחוץ לכותלי בית המשפט (בכפוף לשיקול דעת שיפוטי), בית המשפט מזקק את גישת החוק להודאות ואת משקלן. - **חיזוק הסופיות בערעורים לא סופיים**: סירובו המפורש של בית המשפט לבחון מראש סוגיות התלויות ועומדות בהליכים עתידיים מחזק את העיקרון של אי-פיצול התדיינות וריסון שיפוטי, ומאשר מחדש כי ענייני ביניים צריכים, למעט נסיבות יוצאות דופן, להתקדם לסיומם הטבעי לפני ביקורת הערעור. - **הדגש על "שמירת הסף" לבית המשפט העליון**: החלטה זו חוזרת ואוכפת בתוקף את הדוקטרינה שלא כל טעות פוטנציאלית או חוסר שביעות רצון מפסיקות של ערכאות נמוכות יותר היא שער לביקורת של בית המשפט העליון - רק עניינים בעלי חשיבות כללית או מערכתית אמיתית. --- **מסקנה** פסק הדין מדגים יישום קפדני של עקרונות "שומרי הסף" בערעור, שיקול דעת ראייתי ויעילות דיונית במערכת המשפט הישראלית. על ידי שילוב של סטנדרטים משפטיים ברורים, התייחסות לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון ורגולציה סטטוטורית, ההחלטה משקפת הן המשכיות והן חידודים עדינים בהליכי ערעור אזרחיים. עקרונות אלה שומרים יחד על כלכלה שיפוטית, שומרים על קדושת הממצאים העובדתיים ומגנים על שולחן בית המשפט העליון בסוגיות המשפטיות המשמעותיות ביותר.